וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙ אֶת־צֹרֵ֔ף מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם אֹמֵ֤ר לַדֶּ֙בֶק֙ ט֣וֹב ה֔וּא וַיְחַזְּקֵ֥הוּ בְמַסְמְרִ֖ים לֹ֥א יִמּֽוֹט׃ (ס)
מדרש אגדה
הם יקחו חלקם. כמה דהוא אמר כחלק היורד במלחמה וגו' (ש"א ל כד), וזה הדין היה מאברהם, דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו וגו' (ישעי' מא ב), צדקה שעשה הוא עמדה לו בכל מקום שהלך. יתן לפניו גוים (שם שם), אלו ז' עממים. ומלכים ירד (שם שם), אלו ארבעה מלכים שעשה עמהם מלחמה. יתן כעפר חרבו (שם שם). כל חרבות שמרימין עליו להכותו נעשו כפר [כקש נדף קשתו] (שם שם), וכל קשתות שהיו מורין לו נעשו החצים כקש: ד"א יתן כעפר חרבו. עפר שהיה משליך עליהם אברהם נעשו חרבות, והקש שהיה משליך עליהם נעשו חצים. ירדפם יעבור (שם שם ג), כמו שנאמר וירדפם עד חובה (בראשית יד טו): אורח ברגליו (ישעי' שם שם). שלא נתייגע מן האורח שרדפם: מי פעל ועשה (שם שם ד). מי גרם שבאו ד' מלכים על סדום ועשה, כדי שיפלו על ידי אברהם, זה הקב"ה: קורא הדורות מראש (שם שם). קודם שיבאו היו עתידים לפול בידי אברהם: אני ה' ראשון (שם שם). שהייתי עם אברהם: ואת אחרונים אני הוא (שם שם). אלו בני אברהם שאם יהיו צדיקים איכה אברהם ומלכי צדק מסויימים בעולם, ואברהם היה מתיירא מן שם שלא יאמר לו ירדוף אחד אלף: ראו איים ויראו (שם שם ה). מה האיים מסויימים בים, כך היה למה הרגת בני, ושם היה מתירא מאברהם שלא יאמר לו תדע לך מפני מה היו בניך רשעים שלא יסרת אותם: קצות הארץ יחרדו (שם שם). שהיו יושבים בקצות הארץ ואברם היה שוכן באלוני ממרא ושם היה שוכן בשלם, ולמה יחרדו שבאו זה אצל זה, שנאמר יחרדו כצפור (מצרים) [ממצרים] (הושע יא יא): קרבו ויאתיון, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק (ישעי' שם שם), ואברם עזרו שנתן לו מעשר: ד"א ולאחיו יאמר חזק. ששם אמר לאברהם חזק, שנאמר וברוך אל עליון וגו': ויחזק חרש (שם שם ז). זה שם בן נח שהיה עושה בתיבה עם אביו: את צורף (שם שם). זה אברהם שצרף אותו הקב"ה בכבשן האש: מחליק פטיש [את הולם פעם] (שם שם). זה אברהם שהחליק פטישו והלם את המלכים בפעם אחת: אומר לדבק טוב הוא (שם שם). אמר שם לאברהם לפי שנתדבקת בשכינה, אמר לו אשריך אברהם וטוב לך: ויחזקהו במסמרים (שם שם). אלו הברכות שברכו, לא ימוט (שם שם). זה אברהם:
בראשית רבה
אל תירא אברם - ממי נתירא? ר' ברכיה אמר: משם נתירא, הה"ד (ישעיה מא) ראו איים וייראו קצות הארץ ויחרדו וגו'. מה איים הללו מסויימים בים, כך היו אברהם ושם מסויימים בעולם. וייראו, זה נתיירא מזה, וזה נתיירא מזה. זה נתיירא מזה, לומר: שמא תאמר שם, שיש בלבו עלי, שהרגתי את בניו. וזה נתיירא מזה, לומר: שמא תאמר אברהם, שיש בלבו עלי, שהעמדתי רשעים. קצות הארץ, זה שרוי בקיצו של עולם, וזה שרוי בקיצו של עולם. (שם) קרבו ויאתיון, זה קרב אצל זה, וזה קרב אצל זה. (שם) איש את רעהו יעזורו, זה עוזר לזה בברכות, וזה עוזר לזה במתנות. זה עוזר לזה בברכות, ויברכהו, ויאמר: ברוך אברם לאל עליון וגו'. וזה עוזר לזה במתנות, ויתן לו מעשר מכל. (שם) ויחזק חרש, זה שם, שעשה את התיבה. את צורף, זה אברהם, שצרפו הקב"ה בכבשן האש. מחליק פטיש את הולם פעם, שהחליק פטישו והלם את כל באי עולם, בדרך אחת למקום. אומר לדבק טוב הוא, אלו אומות העולם, שהן אומרין מוטב להדבק באלוה של אברהם, ולא נדבק בעבודת כוכבים של נמרוד. ויחזקהו במסמרים, החזיק אברהם את שם במצות ומעשים טובים. ולא ימוט, אברהם: