ישעיהו מא:כד מדרש: מדרש תנחומא, מדרש שכל טוב, פסיקתא דרב כהנא ותנחומא בובר

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָה וְגוֹ'. לָמָּה הִיא מְבִיאָה קָרְבָּן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מֵאָה פְּעִיּוֹת הָאִשָּׁה פּוֹעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעֳלְכֶם מֵאָפַע (ישעיה מא, כד). מַהוּ מֵאָפַע. מֵאָה פּוּעוֹת הִיא פּוֹעָה כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע לְמִיתָה, וְאַחַת לְחַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁהַצָּרוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ, הִיא נוֹדֶרֶת שֶׁלֹּא תִּזָּקֵק עוֹד לְאִישָׁהּ. לְפִיכָךְ מְבִיאָה קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ.

מאין אתם. יש מאין שהוא כמו מאנה, כמו זה מאין אתם, מאין גחזי (מ"ב ה כה). מאין תבא (איוב א ז), ויש מאין שהוא אין, כגון הן אתם מאין (ופעולתכם מאפס) [ופעלכם מאפע] (ישעיה מא כד). ויש אין שהוא לשון מיעוט, כי אין (כי) פקד אפו (איוב לה טו). ויש שהוא כמו לאו, כגון ואם אין מתה אנכי (בראשית ל א), ואם אין מחני (שמות לב לב). היש פה איש ואמרת אין (שופטים ד' כ). כולם מתפרשים על פי הענין, איש על דגלו באותותם:

[ו] הן אתם מאין ופעלכם מאפע וגומ' (ישעיה מא:כד). הן אתם מאין, מן לא כלום, מליחה סרוחה. ופעלכם מאפע, ממאה פיעיות שאשה פועה בשעה שהיא יושבת על המשבר, תשעים ותשעה למיתה ואחת לחיים. תועבה יבחר בכם (שם), אע"פ שהתינוק הזה יוצא ממעי אמו מלוכלך ומטונף מלא רירים ודם, הכל מחבקים אותו והכל מנשקים אותו, וביותר כשהוא זכר. ד"א הן אתם מאין (שם), א"ר ברכיה לשון יוני הוא, כמה דאת אמ' אינא, חד, אינא אתם לי מאומות העולם. מאיין, מאותן שכתוב בהן, כל הגוים כאין נגדו (שם מ:יז). ופעלכם מאפע (שם מא:כד), א' ר' לוי כל פעולות טובות ונחמות שהק' עתיד לעשות עם ישר' אינן אלא בשכר פעיה אחת שפעיתם לפני בסיני ואמרתם, כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). תועבה יבחר בכם (ישעיה שם), אותה התועבה שכת' בה עגל מסכה (שמות לב:ד), מאותה התועבה הביאו לפני קרבן, שור או כשב או עז וג' (ויקרא כב:כז).