ישעיהו מג:ד מדרש: במדבר רבה, מדרש תנחומא, קוהלת רבה ובראשית רבה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (במדבר ג, מ), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מג, ד): מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, יַעֲקֹב הַרְבֵּה אַתְּ יָקָר בְּעֵינַי שֶׁכִּבְיָכוֹל קָבַעְתִּי אִיקוֹנִים שֶׁלְךָ בְּכִסְאִי, וּבְשִׁמְךָ הַמַּלְאָכִים מְקַלְסִין אוֹתִי וְאוֹמְרִים (תהלים מא, יד): בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, הֱוֵי: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וגו'. דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב הַרְבֵּה יָקָר אַתְּ בְּעֵינַי, שֶׁכִּבְיָכוֹל אֲנִי וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁלִּי יָצְאוּ לִקְרָאתְךָ בְּצֵאתְךָ לֵילֵךְ לְפַדַּן אֲרָם וּבְבִיאָתְךָ. בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתָ מַה כְּתִיב (בראשית כח, י יג): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב וגו' וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם וגו' וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם וגו' וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וגו'. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ רָאָה הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ נִצָּבִים עָלָיו וּמְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ. וּמִנַּיִן בְּבִיאָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, ב): וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וגו', הֲרֵי הַמַּלְאָכִים. הַשְּׁכִינָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה, ט): וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ וגו', הֱוֵי: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ. דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקָר אַתְּ בְּעֵינַי, שֶׁלְּכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא נָתַתִּי מִנְיָן וּלְךָ נָתַתִּי מִנְיָן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ גְּרָנוֹת הַרְבֵּה וְהָיוּ כֻּלָּם טִנּוֹפוֹת וּמְלֵאוֹת זוּנִים, וְלֹא דִּקְדֵּק בְּמִנְיָנָן, וְהָיָה לוֹ גֹּרֶן אַחַת רָאָה אוֹתָהּ נָאָה, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ אוֹתָן הַגְּרָנוֹת טִנּוֹפוֹת וּמְלֵאוֹת זוּנִים לְפִיכָךְ אַל תְּדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם, אֲבָל זֶה דַּע כַּמָּה כּוֹרִים יֵשׁ בּוֹ, כַּמָּה שַׂקִּים, כַּמָּה מוֹדִיאוֹת יֵשׁ בּוֹ. כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַגֹּרֶן אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל (ישעיה כא, י): מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. וּבֶן בֵּיתוֹ זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים טִנּוֹפוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים וגו', לְפִיכָךְ אַל תְּדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם, אֲבָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, כֻּלָּם חִטִּים אַגּוּדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, כא): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, לְכָךְ דַּקְדֵּק בְּמִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ עָשָׂה משֶׁה מָנָה אוֹתָם כַּמָּה כּוֹרִין יֵשׁ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה שַׂקִּים, (שיר השירים ב, ד): וּצְבָאוֹ וּפְקוּדֵיהֶם, כַּמָּה מִדּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּקֹד כָּל זָכָר וגו'.

וַיִּבְכּוּ, לָמָּה בָכוּ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִזְאֵב שֶׁבָּא לַחֲטֹף אֶת הָאַיִל, הִתְחִיל הָאַיִל לְנַגְּחוֹ, נִכְנְסוּ שִׁנֵּי הַזְּאֵב בְּקַרְנֵי הָאַיִל, זֶה בוֹכֶה וְזֶה בוֹכֶה. הַזְּאֵב בּוֹכֶה, שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּלוּם. וְהָאַיִל בּוֹכֶה, שֶׁלֹּא יַחֲזֹר וְיַהְרְגֶנּוּ. אַף כָּךְ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב. עֵשָׂו בּוֹכֶה, עַל שֶׁנַּעֲשָׂה צַוַּאר יַעֲקֹב כַּשַּׁיִשׁ. וְיַעֲקֹב בּוֹכֶה, שֶׁמָּא יַחֲזֹר עֵשָׂו וִינַשְּׁכֶנּוּ. עַל יַעֲקֹב הַכָּתוּב אוֹמֵר, צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן (שה״‎ש ז, ה). וְעַל עֵשָׂו נֶאֱמַר, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ (תהלים ג, ח). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה הִפַּלְתִּי שׂוֹנְאֵיכֶם, וְלֶעָתִיד אֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ (ישעיה מג, ד).

וְרַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי מְנַחֲמָא הֲווֹ מְתַנִּין בַּהֲדֵין עוֹבָדַיָא. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד גַּבְרָא דַּהֲוָה קָאֵים גַּבֵּי נַהֲרָא, חֲמָא חַד אוּרְדְּעָא טְעוּנָה חַד עַקְרָב וּמְגִיזָא יָתֵיהּ נַהֲרָא, אָמַר וַדַּאי זוֹ מוּכֶנֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתֵיהּ, אֲגִיזְתֵּיהּ וַעֲבָדַת שְׁלִיחוּתֵהּ וַחֲזָרַת יָתֵהּ לְאַתְרֵהּ, וְנִשְׁמַע קוֹל יְלָלָא בָּעִיר, פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ עַקְרָב וָמֵת. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִיפּוֹרִין עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד גְּבַר דַּהֲוָה חָצֵיד בְּבִקְעַת בֵּית טוֹפַת וַחֲמָא עִישְׂבָּא עֲבַד כְּלִילָא לְרֵישֵׁיהּ, אֲתָא חַד חִיוְיָא וּמְחָא יָתֵיהּ וּקְטָלֵיהּ, אֲתָא חַד גְּבַר וְקָם לֵיהּ, סְקַר בְּחִיוְיָא, אֲמַר תָּמַהּ אֲנָא עַל מַאן דִּקְטַל הָדֵין חִיוְיָא, אֲמַר הַהוּא גְבַר אֲנָא קְטַלְתֵּיהּ, חֲמָא הַהוּא עִישְׂבָּא בְּרֵישֵׁיהּ, אֲמַר לֵיהּ יָכוֹל אַתְּ לְמִינְסַב הָדֵין כְּלִילָא דְעִישְׂבָּא מִן רֵישָׁךְ, אֲמַר אִין. אֲמַר לֵיהּ יָכֵיל אַתְּ קָרֵיב הָדֵין חִיוְיָא בְּהָדֵין חוּטְרָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, כֵּיוָן דִּקְרַב לְהַהוּא חִיוְיָא מִיָּד נָשְׁרִין אֵיבָרֵיהּ. רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב מַתְנֵי עַל פְּיָילֵי קַרְתָּא, וְרָאָה נָחָשׁ אֶחָד מַרְתִּיעַ וּבָא, וַהֲוָה מְרַדֵּיף לֵיהּ מִן הָכָא וַהֲוָה חָזַר לֵיהּ מִן הָכָא מִן דֵּין סִיטְרָא, אָמַר זֶה וַדַּאי מוּכָן לַעֲשוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, מִיָּד נָפַל קוֹל הֲבָרָה בָּעִיר פְּלוֹנִי נָשׁוּךְ בַּנָּחָשׁ וָמֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה יָתֵיב עַל בֵּית הַכִּסֵּא, אֲתָא חַד רוֹמָא וַאֲקִימֵיהּ וִיתֵיב לֵיהּ, אָמַר לֵיהּ הָדֵין לָא אָתֵי עַל מַגָּן, מִיָּד בָּא נָחָשׁ וּנְשָׁכוֹ וָמֵת, וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה (ישעיה מג, ד): וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ. וְאֶתֵּן אֱדוֹם תַּחְתֶּיךָ. רַבִּי יִצְחָק בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה מְטַיֵּיל עַל שׁוּנְתָא דְּיַמָא דְּקֵיסָרִין, רָאָה קוּלִית אַחַת מִתְגַּלְגֶּלֶת וּבָאָה, וַהֲוָה מַצְנַע לַהּ וְהִיא מִתְגַּלְגֶּלֶת, מַצְנַע לַהּ וְהִיא מִתְגַּלְגֶּלֶת, אָמַר זוֹ מוּכֶנֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ. לְבָתַר יוֹמִין עֲבַר חַד בַּלְדָּר מִן מַלְכוּתָא, אִיתְגַּלְגְּלַת בֵּינֵי רִיגְלוֹהִי וְנִכְשַׁל וְנָפַל וָמֵת, אֲזָלוּן וּפַשְׁפְּשׁוּנֵיהּ בְּשַׂקֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּן יָתֵיהּ טָעוּן כְּתָבִין בִּישִׁין עַל יְהוּדָאִין דְּקֵיסָרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲוָה עוֹסְקָן וַהֲוָה לֵיהּ חַד פַּרְדֵּס וַהֲוָה בֵּיהּ חַד סָדְיָין אֲזַל חַד דּוּכִיפַת וְתַקְּנֵיהּ, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְסָתְרֵיהּ, מָה עֲבַד אַיְיתֵי לֵיהּ וַעֲבַד בְּאַפֵּיהּ חַד לוּחַ וִיהַב חַד מַסְמְרָא וְתַקְּנֵיהּ, מָה עֲבַד דּוּכִיפַת אֲזַל וְאַיְיתֵי חַד עִישְׂבָּא וִיהַב עַל הַהוּא מַסְמְרָא וְסָתְרֵיהּ. מָה עֲבַד רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲמַר טַב לִי אֲנָא גָּנֵז הָדֵין דְּלָא יֵלְכוּן גַּנָּבַיָא וְיַעַבְדוּן כְּדֵין וְיַחְרְבוּן בְּרִיָּיתָא. חֲמַרְתֵּיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי אֲכָלַת עִישְׂבָּא וְאִיסְתַּמְּיַית, אֲכָלָה עִישְׂבָּא חוֹרָן וְאִיתְפַּתְּחַת. עוֹבָדָא הֲוָה בִּתְרֵין גּוּבְרִין דַּהֲווֹן עָלְלִין בִּשְׁבִילָא דִּטְבֶרְיָא חַד סָמֵי וְחַד פְּתִיחַ, פְּתִיחַ גְּדַשׁ לְסַמְיָא, יָתְבוּן לְמִקְרְטָא בְּאוֹרְחָא, וַאֲרָעַת שַׁעְתָּא וַאֲכָלוּן מִן עִישְׂבָּא, דֵין דַּהֲוָה סַמְיָא אִיתְפַּתַּח וְדֵין דַּהֲוָה פְּתִיחַ אִיסְתַּמֵי, לָא עָלוּן מִן תַּמָּן עַד דִּגְדַשׁ סַמְיָא לִפְתִיחָא. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד גְּבַר דִּסְלַק מִן בָּבֶל יָתֵיב לְמִקְרְטָא עַל אוֹרְחָא וַחֲמָא תְּרֵין צִיפּוֹרִין מִתְנַצְיָין הָדָא עִם הָדָא, קָטְלָא הָדָא לַחֲבֶרְתָּהּ, אֲזָלַת חוֹרִיתָא וְאַיְיתָא עִישְׂבָּא וְיָהֲבָא עַל מִיתָא וְאַחְיָיא, אֲמַר טַב לִי נָסֵב הָדָא עִישְׂבָּא מְחַיֵּי בָּה מִיתָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, מִיפְרָא וּסְלַק חֲמָא חַד תַּעַל מָיֵית וּמְקַלַּק בְּאוֹרְחָא, אֲמַר טַב לִי מְנַסְּיָא בְּהָדֵין תַּעַל, וִיהַב עֲלוֹי וְאַחְיֵיהּ. הֲוָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְסוּלָמָא שֶׁל צוֹר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסוּלָמָא שֶׁל צוֹר חֲמָא חַד אַרְיֵה קְטִיל רְמֵי בְּאוֹרְחָא, אֲמַר טַב לִי מִינַסֵּי בְּהָדֵין, יְהַב עֲלוֹי וְאַחְיֵיהּ, וְקָם עֲלוֹי וְאַכְלֵיהּ. הֲדָא דִּבְרִיָּיתָא אָמְרִין טַב לְבִישׁ לָא תַעֲבֵיד וּבִישְׁתָּא לָא יִמְטֵי לָךְ, וְטַב לְבִישׁ אִין עֲבַדְתְּ, בִּישָׁא עֲבַדְתְּ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲפִלּוּ בְּמַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ, וּמַעֲשֶׂה בְּמֻכֶּה שְׁחִין שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וַאֲרָעַת שַׁעְתָּא וּטְפַת בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם וְאַסְחֵי וְאִיתְּסֵי. וְהֵיכָן הִיא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כְּתִיב (במדבר כא, כ): וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹלֶה עַל הַר יְשִׁימוֹן רוֹאֶה כְּמִין כְּבָרָה קְטַנָּה בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וְזוֹ הִיא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שִׁיעֲרוּ אוֹתָהּ רַבָּנָן וְהִיא מְכֻוֶּנֶת כָּל קֳבֵל תַּרְעָא מְצִיעָאָה דִּכְנִשְׁתָּא עַתִּיקְתָּא דִּסְרוֹנְגְּיָא. אָמַר רַבִּי הוּנָא בַּר פַּפָּא בְּאִסּוּר הַבָּמָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בַּמִּדְבָּר עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. תָּנֵינַן עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִין בְּאִסּוּר בָּמָה בַּמִּדְבָּר, וְהָיוּ פֻּרְעָנֻיּוֹת מְכַלּוֹת אוֹתָם, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִין עוֹבְדִין לִשְׁמוֹ וְהוּא הוֹרְגָן בַּמִּדְבָּר, לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה (ויקרא יז, ג): אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב וגו' וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וגו'.