לֹֽא־הֵבֵ֤יאתָ לִּי֙ שֵׂ֣ה עֹלֹתֶ֔יךָ וּזְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א כִבַּדְתָּ֑נִי לֹ֤א הֶעֱבַדְתִּ֙יךָ֙ בְּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הוֹגַעְתִּ֖יךָ בִּלְבוֹנָֽה׃
אסתר רבה
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (ישעיה מג, כב): וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע לָהּ מִן הֲדָא, דִּכְתִיב (ישעיה יז, א): מַשָֹּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה, עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר, מַה זֶּה עוֹמֵד בְּדַמֶּשֶׂק וּמַזְכִּיר עֲרוֹעֵר, וַהֲלֹא אֵין עֲרוֹעֵר נְתוּנָה אֶלָּא בִּתְחוּם מוֹאָב, אֶלָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ בְּדַמֶּשֶׂק וְהָיוּ עוֹבְדִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם אֶת יוֹמוֹ, וְהָיָה לָהֶם יוֹם אֶחָד שֶׁהֵם מַחֲזִירִין עַל כֻּלָּן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעוֹבְדִין אוֹתָן, וְכֻלָּן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוּמוֹנִיאָה וְעָבְדוּ אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים י, ו): וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ, וַאֲפִלּוּ בְּשֻׁתָּפוּת. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לֹא תְהֵא כֹּהֶנֶת כְּפֻנְדָּקִית. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עֲשָׂאוּנִי בָּנַי כַּכַּרְזִימִין הַזֶּה שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי לְעַבְדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַחֲיָלוֹתָיו וְזִמֵּן כָּל לִגְיוֹנוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ וּלְרַבּוֹ לֹא קָרָא, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַלְּוַאי הִשְׁוֵיתָ אוֹתִי כְּכָל חֲיָלוֹתַי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלְּוַאי עֲשָׂאוּנִי בָּנַי כַּכַּרְזִימִין הַזֶּה שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב. כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל, אֵצֶל הַבַּעַל מַה כְּתִיב (מלכים א יח, כו): וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה, יָתִיב וּמִשְׁתָּעֵי כָּל יוֹמָא וְלָא לָעֵי וְקָאֵים לְצַלָּאָה וְהוּא לָעֵי, יָתִיב וּמִשְׁתָּעֵי כָּל יוֹמָא וְלָא לָעֵי יָתִיב לְמִיתְנָא וְלָעֵי, הֱוֵי וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, הַלְּוַאי לֹא הִכַּרְתִּיךָ יַעֲקֹב, מִפְּנֵי כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא הֵבֵיאתָ לִי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ, אֵלּוּ שְׁנֵי תְמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, אֵלּוּ אֵמוּרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה, זֶה קֹמֶץ מִנְחָה. וְלֹא הוֹגַעְתִּיךְ בִּלְבוֹנָה, זֶה קֹמֶץ לְבוֹנָה, לֹא קָנִיתָ לִי בַכֶּסֶף קָנֶה, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ עִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ. וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי, אֵלּוּ אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים. אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ, רְאֵה מַה גָּרְמוּ לִי חוֹבוֹתֶיךָ יַעֲקֹב, לֹא דַי לְךָ שֶׁהָיִיתָ מוֹנֶה לִסְעוּדַת אֲנָשִׁים אַף לִסְעוּדַת נָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים.
אגדת בראשית
[ד] ד"א זעף ה' אשא. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן איש הבירה אמרו ישראל לא"ה אומר אני לכם במה אנו מתנחמין, ולמה אנו יכולין לעמוד בזעפו, מפני שמכה אותנו וחוזר מיד, ובורא אותנו בריה חדשה, וכן ישעיה אומר מי נתן למשיסה יעקב וגו' (ישעי' מב כד), הרי כלו הרי נבזזו, אלא חוזר מיד ובוראם בריה חדשה, ומה כתיב אחריו ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב וגו' (שם מג א), לפיכך אמרו ישראל בדבר זה אנו רואין ומתנחמין שבורא אותנו מיד, זה הוא שאמר ירמיה זאת אשיב אל לבי וגו' (איכה ג כא), ולמה חדשים לבקרים (שם שם כג), שהוא מחדשנו מיד, שנאמר ועתה כה אמר ה' בוראיך יעקב (ישעי' שם).
איכה רבה
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (ישעיה מג, כב): וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יוֹחָנָן שְׁמַע לָהּ מֵהָדֵין קְרָיָיה (ישעיה יז, א ב): מַשָֹּׂא דַמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה, עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר, עוֹמֵד בְּדַמֶּשֶׂק וּמַזְכִּיר עֲרוֹעֵר, וַהֲלֹא אֵין עֲרוֹעֵר אֶלָּא בִּתְחוּם מוֹאָב, אֶלָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ בְּדַמֶּשֶׂק, וְכָל אַחַת וְאַחַת הָיוּ עוֹבְדִין אוֹתָהּ יוֹם אֶחָד, וְהָיָה לָהֶם יוֹם אֶחָד וְהָיוּ כֻּלָּן עוֹבְדִין בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְכֻלָּן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הֶגְמוֹנְיָא וְעָבְדוּ אוֹתָן, דִּכְתִיב (שופטים י, ו): וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ, אֲפִלּוּ בְּשֻׁתָּפוּת. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לֹא תִהְיֶה כֹּהֶנֶת כְּפֻנְדָּקִית. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, הַלְוַאי עָשׂוּ אוֹתִי בָּנַי כַּגַּרְזִימִי הַזּוֹ שֶׁהִיא בָּאָה בָּאַחֲרוֹנָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן מָשָׁל לְעַבְדּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין כָּל בְּנֵי כְנֵסִיּוֹתָיו, וְלֹא הִזְמִין רַבּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ הַלְּוַאי הִשְׁוָה אוֹתִי עַבְדִּי לִבְנֵי כְנֵסִיּוֹתָיו. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַלְּוַאי הִשְׁווּ אוֹתִי בָּנַי כַּגַּרְזִימִי הַזּוֹ שֶׁהִיא בָּאָה בָּאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא, וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, קָאֵים טָרוֹן כָּל יוֹמָא וְלָא לָעֵי, וְצַלּוּיֵי קָמוֹי אַתְּ לָעֵי. קָאֵים טָרוֹן כָּל יוֹמָא וְלָא בָעֵי, וַאֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ אֲתֵי וְצַלֵּי וְהוּא אֲמַר לֵית אֲנָא יָכֵיל. אֵצֶל הַבַּעַל מַה כְּתִיב (מלכים א יח, כו): וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וַיְּפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה, הֱוֵי וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, הַלְּוַאי לֹא הִכַּרְתִּיךָ יַעֲקֹב, לָמָּה, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ, שְׁנֵי תְמִידִין שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, אֵלּוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה, זֶה קֹמֶץ הַמִּנְחָה. וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה, זֶה קֹמֶץ הַלְּבוֹנָה. לֹא קָנִיתָ לִי בַכֶּסֶף קָנֶה, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ עִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ. וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי, אֵלּוּ אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים. אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטּאוֹתֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ, רְאוּ מַה גָּרְמוּ לִי עֲוֹנוֹתֵיכֶם לִשְׂרֹף אֶת בֵּיתִי וְלַחֲרֹב אֶת עִירִי וּלְהַגְּלוֹת אֶת בָּנַי בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֵישֵׁב לִי לְבַדִּי, אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.