וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃
מדרש תנחומא
יְמִינְךָ ה' יְמִינְךָ ה', פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, שֶׁנָּתַתָּ אַרְכָּה לְדוֹר הַמַּבּוּל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם (בראשית ו, ג). וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶם כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָתָן לְפָנֶיךָ. וְכֵן אַנְשֵׁי הַמִּגְדָּל נָתַתָּ לָהֶם אַרְכָּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָתָן לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם (בראשית יא, ו). וְאֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל וְגוֹ' (דברים י, יב), וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים (דברים ד, א), וְעַתָּה שְׁמַע (ישעיה מד, א).
מדרש תהילים
דבר אחר למנצח לעבד ה'. מה ראה דוד לומר לעבד ה'. ללמדך שכל העושה תשובה מעבירה שבידו הקב"ה מוסיף לו כבוד וקורא לו שם חביב. בא וראה בבני קרח שעד שלא עשו תשובה לא נקראו חביבים ומשעשו תשובה נקראו חביבים (תהלים מה א) למנצח על שושנים. משעשו תשובה נקראו ידידים שנאמר (שם) למנצח אל שושנים לבני קרח משכיל שיר ידידות. וכן את מוצא בדוד שעד שלא עשה תשובה לא נכתב באיסרטיא של מעלה. משעשה תשובה נכתב באיסרטיא של מעלה ונקרא עבד ה' למנצח לעבד ה'. את מוצא שכל מי שהוא קורא עצמו עבד קראו הקב"ה עבד. אברהם קרא עצמו עבד (בראשית יח ג) אל נא תעבור מעל עבדך. והקב"ה קראו עבד (שם כו כד) בעבור אברהם עבדי. יעקב קרא עצמו עבד (שם לב י) אשר עשית את עבדך. והקב"ה קראו עבד (ישעיה מד ב) אל תירא עבדי יעקב. משה קרא עצמו עבד (דברים ג כד) להראות את עבדך. והקב"ה קראו עבד (במדבר יב ז) לא כן עבדי משה. דוד קרא עצמו עבד (תהלים קטז טז) אני עבדך בן אמתך. והקב"ה קראו עבד (שמואל-ב ג יח) ביד דוד עבדי הושיע. ויש שלא קראו עצמן עבד והקב"ה קראן עבד. יצחק לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד (שמות לב יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. יהושע לא קרא עצמו עבד ונקרא עבד (יהושע כד כט) וימת יהושע בן נון עבד ה':
אוצר מדרשים
ב״י – אל תקרי ב״י אלא בי״ת, ומה הוא בית? אמר הקב״ה, ב'ניתי י'צרתי ת'כנתי, ת'כנתי י'צרתי ב'ניתי: בניתי שני פלטרין שלי – אחד למעלה ואחד למטה, יצרתי כל סדרי בראשית, תכנתי חיי עוה״ב, שנאמר מי תכן את רוח ה׳ (ישעיהו מ׳:י״ג). ד״א – ב״י, בו בינה בכל בית, בכל בית בינה בו: בית בוני בכל בית במלכות בוני בית. אמר הקב״ה בבי״ת בראתי את העולם, בבי"ת דנתי את העולם. בבי"ת שיחתי (השחית) את העולם, בבי"ת בלבלתי את הלשון בעולם, בבי"ת ברכתי את אזרחי (אברהם), בבי"ת ברכתי את יצחק, בבית ברכתי את יעקב, בבי"ת ברכתי את השבטים, בבי"ת ברכתי את יוסף, בבי"ת ברכתי את ישראל, בבי"ת ברכתי את ירושלם, בבי"ת ברכתי את ציון, בבי"ת ברכתי את בית המקדש, בבית ברכתי את עוה"ב. ומנין כי בבי"ת ברא את העולם? שנאמר בראשית ברא אלהים. בבי"ת דן את העולם שנאמר קץ כל בשר בא לפני – "גש" לפני "קרוב" לפני לא נאמר, אלא "בא" לפני. שיחתי בבי"ת, שנאמר ביום ההוא נבקעו מעינות תהום רבה. בלבל הלשון בבי"ת מנין? שנאמר כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ – "הפך" "חלף" "עירב" לא נאמר, אלא "בלל". ברך האזרחי בבי"ת מנין? שנאמר וה׳ ברך את אברהם בכל, ברך יצחק בבי"ת מנין? שנאמר ויצחק בא מבוא. ברך יעקב בבי"ת מנין? שנאמר בית יעקב בכל מקום, אבל "אהל" יעקב, "משכנות" יעקב, "שורש" יעקב – לא נאמר אלא "בית" יעקב. בירך השבטים בבית מנין? שנאמר וישראל בחרתי בו (ישעיה מ״ד) – "חשקתי" "חפצתי" "רציתי" בו לא נאמר, אלא בחרתי בו. ברך יוסף בבי"ת מנין? שנאמר ובית יוסף להבה (עובדיה א׳:י״ח), מחנות יוסף "משכנות" יוסף "מעונות" יוסף לא נאמר, אלא "ובית" יוסף להבה. ברך ישראל מנין? שנאמר בית ישראל ברכו את ה׳ (תהלים קל״ו) – זרע ישראל לא נאמר, אלא בית ישראל. ברך ירושלם מנין? שנאמר ובחר עוד בירושלם (זכריה סוף א׳), 'חשק' 'חפץ' 'רצה' לא נאמר, אלא 'בחר'. ציון מנין? שנאמר כי בנה ה׳ ציון, 'יסד' 'כונן' לא נאמר, 'שכלל' לא נאמר, אלא 'בנה'. בית המקדש מנין? שנאמר כי ביתי בית תפלה וגו׳ (ישעיהו נ״ו:ז׳), 'אהלי' 'משכני' 'דירתי' לא נאמר, אלא 'ביתי'. עוה״ב מנין? שנאמר כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה (שם ס"ה), 'יוצר' 'כונן' 'שכלל' לא נאמר, אלא 'בורא'.