הֵ֤ן כָּל־חֲבֵרָיו֙ יֵבֹ֔שׁוּ וְחָרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה מֵֽאָדָ֑ם יִֽתְקַבְּצ֤וּ כֻלָּם֙ יַֽעֲמֹ֔דוּ יִפְחֲד֖וּ יֵבֹ֥שׁוּ יָֽחַד׃
בראשית רבה
ר' תנחומא בשם ר' אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר: כל האומניות אדם הראשון למדם. מאי טעמיה? (ישעיה מד) וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין: אפי' סירגולו של ספר אדם הראשון למדו, שנאמר: זה ספר, הוא וסירגולו. ביום ברא אלהים אדם, הדא מסייעא לההיא. דאמר ר' אלעזר בן עזריה: שלוש פלאים נעשו באותו היום: בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. בן עזאי אומר: זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול בתורה. ר' עקיבא אומר: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי. אמר רבי תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה, בדמות אלהים עשה אותו.