חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃
אוצר מדרשים
זכריה בן יוסף פתח, ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ו') מלמד שבחכמה נתיסד הארץ ואין הארץ אלא שכינה שנאמר מלא כל הארץ כבודו (ישעיהו ו׳:ג׳) אבל נתכונן הארץ בתבונה שנאמר בחכמה יבנה בית (משלי כ״ד:ג׳) ואין בית אלא שכינה שנאמר וכבוד ה׳ מלא את הבית (דהי״ב ז') מלמד שבחכמה נבנה בית, ונאמר כתפארת אדם לשבת בית (ישעיהו מ״ד:י״ג). ובתבונה יתכונן, מלמד שבתבונה נתכוננת. אם כן מה הוא דין דאמר כונן שמים בתבונה, אלא תפתר בחכמה ובינה נברא הארץ והשמים, ואין שמים אלא הקב״ה שנאמר השמים שמים לה׳ (תהילים קט״ו:ט״ז). איזה נברא תחלה? תנינן רשב״י אומר שמים וארץ לא נבראו אלא כהדין אלפס וכסוי הדדי, ר״א בר״י אומר שניהם שוין שפעמים שמקדים שמים לארץ וארץ לשמים מלמד ששניהם שוין. —כתיב אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם (איוב מ״א:ח׳) מלמד שכל מקום ששכינתו הולכת הולך הקב״ה עמה כדי שלא יבא רוח האומות ח״ו ויכלו את כנסת ישראל. משל למלך ששלח מטרוניתא שלו לילך בדרך רחוקה לפדות בניה משביה ואז ירא המלך לשלחה לבדה פן יפגעו בה עוברי דרכים, והולך ג״כ הוא עמה, הוי אחד באחד יגשו, בכל צרתם לו צר (ישעיהו ס״ג:ט׳).-כתיב אבתריה איש באחיהו ידבקו ולא יתפרדו וגו׳ (איוב מ״א:ט׳), מלמד שהשרים מטטרון וסנדלפון המה איש באחיו ידבקו אפילו שיתלכדו בעונות ישראל לא יתפרקו ולא יתפרדו עטישותיו של מטטרון תהל אור, ועיניו כעפעפי שחר מפיו לפידים יהלוכו וגו׳ נפשו גחלים תלהט וגו׳ (שם) מלמד שנהפך מדם ובשר לאש, וגחלים בוערות בצוארו ילין עוז (שם), כל המקראות הללו על מטטרון נאמר. לא יבריחנו בן קשת (שם) זה סמאל שמקטרג וזורק חצים לישראל, וישחק לרעש כידון זו לילית הרשעה, אחריו יאיר נתיב מלמד שסמאל ושבעים שריו אין נהנין מאור של מעלה אלא מאחריו של מטטרון, אין על עפר משלו וגו׳ את כל גבוה יראה וגו׳, שמקבל חוזק ואומץ מאכתריאל שהוא גבוה ממנו, הוא מלך על כל בני שחץ, הם סמאל וכו׳ שריו שהם שחיצים ויהירים.
אוצר מדרשים
הראשון נקרא כתר שמתחלק לתר״ך נתיבות והרבות אורה, ועליו הכתוב אומר ועתיק יומין יתיב וגו' (דניאל ז׳:ט׳). שם שלש עשרה שערי החכמה והחמלה, שהזכיר משה רבינו בתורה, עליו אמרו במופלא ממך אל תדרוש ואין לך עסק בנסתרות (חגיגה פ״ב). השני רוח אלהים חיים חכמה, ומתחלק לל״ב נתיבות אורה ושם תעלומות החכמה והנסתרות ומצפוני החכמה, הוי ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג׳:י״ט), השלישי כי אם לבינה תקרא (שם ב'), שם תענוגי עולם הבא ומנוחות הנשמות, ומתחלק לשלשה שערים, והחכמה והבינה והדעת אינן נפרדים מעולם, ועליהם נאמר היש למטר אב ומי הוליד אגלי טל (איוב ל״ח:כ״ח), הוי כי ה׳ יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב׳:ו׳). הרביעי חסד לאברהם (מיכה ז׳:כ׳), שם מדת אברהם אבינו ע״ה, מים של הנחה וששון נקרא ימינו של הקב״ה, הוי נשבע ה' בימינו (ישעיהו ס״ב:ח׳). החמישי פחד יצחק אביו של יעקב, שם מדת יצחק אבינו שנעקד תחת יד אברהם, ושם אש לוהט, הוי כי ה' אש אוכלה, ונקרא שמאלו של הקב״ה, הוי ובזרוע עוזו (שם). הששי ת״ת (תפארת) עבור על פשע (משלי י״ט:י״א), שם מדת יעקב אבינו ע״ה ותורת משה רבינו משם נתנה ונקרא לב השמים, ועליו נאמר כתפארת אדם לשבת בית (ישעיהו מ״ד:י״ג). השביעי נצח ישראל לא ישקר, שם מדת משה רבינו ע״ה ובזכותו היה יורד המן משחקים הטוחנים מן לצדיקים. השמיני הוד והדר של הקב״ה, שם מדת אהרן ע״ה ובזכותו היו ו' עננים מקיפים לישראל במדבר, ועליהם נאמר שוקיו עמודי שש (שיר השירים ה׳:ט״ו). התשיעי צדיק יסוד עולם, שם מדת יוסף הצדיק ע״ה ושם כל השפעות החסדים והרחמים והגבורה של הקב״ה והוא זן ומפרנס לכנסת ישראל, ועליו נאמר ויקרא לו ה' שלום (שופטים ו׳:כ״ד), ונאמר וראשו מגיע השמימה (בראשית כ״ח:י״ב). העשירי מלכות, שכלן נותנים שפע וברכה לה' ע״י מדת שלום הנותן שלום בין כנסת ישראל להקב״ה. ושם נכנסין קולות התפלות והבקשות, ושם שכר ועונש הצדיקים ומשפט, הוי צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פ״ט), ושם מדת דוד המלך ע״ה, ועליו נאמר בזאת אני בוטח (שם כ״ז), מאת ה' היתה זאת (שם קי״ח).
מדרש אגדה
ויקרא את שמם אדם. מיכן שהאשה נקראת אדם, וכן הוא אומר כתפארת אדם לשבת בית (ישעיה מד יג):