ישעיהו מז:ב מדרש: איכה רבה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ושיר השירים רבה

מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי, רַבִּי אַמֵּי שָׁאַל אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה מַהוּ זֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, כָּךְ עֶלְיוֹנִים צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר, לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְהִדָּרֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ב): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל. מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וּמַלְאָךְ אָמַר לִכְרוּב, אַף עַל פִּי שֶׁגָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקַּח הַגֶּחָלִים אֵינִי יָכוֹל לִכָּנֵס לִפְנִים מִמְּחִיצָתְךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁתֵּי גֶחָלִים מִשֶּׁלְּךָ שֶׁלֹא אִכָּוֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ז): וַיִּשָֹּׂא וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים, מַהוּ וַיִּשָֹּׂא וַיִּתֵּן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן בְּכַפּוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ הַגֶּחָלִים עֲמוּמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן עֲלֵיהֶם בְּחֵמָה, קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ גַּבְרִיאֵל גַבְרִיאֵל לְהוֹנְךָ לְהוֹנְךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ח): וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים צְדָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בַּיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם. וְדִכְוָותֵהּ (מלכים א כ, כח): וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה', מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא בָּאֲמִירָה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ אִם יָבֹא בֶּן הֲדַד תַּחַת יָדְךָ אַל תָּחוֹס עָלָיו, וּבַאֲמִירָה הַשְּׁנִיָּה אָמַר לוֹ כַּמָּה מְצוּדוֹת עָשִׂיתִי כַמָּה רְמִיזוֹת עָשִׂיתִי כַּמָּה רְפָשִׁים עָשִׂיתִי עַד שֶׁרְפַשְׁתִּיו בְּיָדֶיךָ וְעַכְשָׁיו הוֹצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם, לָכֵן (מלכים א כ, מב): וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. וְדִכְוָותֵהּ (אסתר ז, ה): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אָמַר רַב בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר עַד שֶׁלֹא הִרְגִּישׁ שֶׁהִיא יְהוּדִית הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לַמְתֻרְגְּמָן, וַיֹּאמֶר הַמְתֻרְגְּמָן לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. וְדִכְוָתָהּ (ויקרא כא, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ, שְׁתֵּי אֲמִירוֹת הַלָּלוּ לָמָּה לִי, אֶלָּא בָּאֲמִירָה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. וּבַשְּׁנִיָּה אָמַר לוֹ אִם בָּא מֵת מִצְוָה עַל יָדְךָ הִטַּמֵּא לוֹ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה, לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְמֵת כָּל עִקָּר, שֶׁאֵין מִיתָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ח): בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. דָּבָר אַחֵר, וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת. אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ, שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ עַל מִדַּת הַדִּין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה קָטֵיגוֹרְיָא לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ יְהֵא רָשָׁע זֶה מִתְגָּאֶה וְאוֹמֵר אֲנִי חָרַבְתִּי בֵּיתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וְשָׂרַפְתִּי מִקְדָּשׁוֹ, אִם כֵּן הוּא תֵּרֵד אֵשׁ מִלְּמַעְלָה וְתִשְֹּׂרֹף, מִיָּד, מַה כְּתִיב: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתְּרָהּ וְאָמַר לָהּ (ישעיה מז, ב): קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, הָא כָּל עַמָּא טָחֲנִין חִטִּין וְאַתְּ אוֹמֵר וְטַחֲנִי קֶמַח, אֶלָּא אָמְרָה יְרוּשָׁלָיִם לְבַת בָּבֶל, אִלּוּ מִמָּרוֹם לֹא עָשׂוּ בִי מִלְחָמָה אַתְּ הָיִית יְכוֹלָה לְהִלָּחֵם בִּי, אִלּוּ מִמָּרוֹם לֹא שָׁלְחוּ בִי אֵשׁ אַתְּ הָיִית יְכוֹלָה לִי, אֶלָּא אַרְיָא קְטִילָא קְטַלְתְּ, קִמְחָא טְחִינָא טְחַנְתְּ, קַרְתָּא יָקִידְתָּא אוֹקִידְתָּא, לְכָךְ אָמַר: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה, מַהוּ וַיִּרְדֶּנָּה, נִסְּחָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים יד, ט): וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, נִצְּחָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, שָׁלְטַהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, רִדְיָא, כִּדְתַנְיָא חָרַשׁ רוֹפֵשׁ אֶת הַהֵיכָל. רַבִּי בֵּיבָא מֵרַנְגַּיָּא אָמַר: וַיִּרְדֶּנָּה, רָאָה שֶׁמִּדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהּ. פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אִם רָאִיתָ סַפְסָלִין מְלֵאִים בַּבְלִיִּים מֻנָּחֵי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם, פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אִם רָאִיתָ סוּס פַּרְסִי קָשׁוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם (מיכה ה, ד): וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר וגו'. הֱשִׁיבַנִּי אָחוֹר, אָחוֹר מִן הַכְּהֻנָה וּמִן הַמַּלְכוּת. נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה, לְצָדוּ. כָּל הַיּוֹם דָּוָה, לְגַרְדּוֹם.

רבי עקיבא עלה בשלום וירד בשלום ועליו הכתוב אומר (שה״ש א ד) משכני אחריך נרוצה. ואף רבי עקיבא בקשו מלאכי השרת לדחפו אמר להם הקב״ה הניחו לו לזקן זה שראוי להשתמש בכבודי (דף טז) מאי דרש אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן (דברים לג ב) ואתה מרבבות קודש אות הוא ברבבה שלו רבי אבהו אמר (שה״ש ה י) דגול מרבבה דוגמא הוא ברבבה שלו וריש לקיש אמר מהכא (ישעיה מז ב) ה׳ צבאות שמו אות הוא בצבא שלו ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מהכא (מ״א יט יא) לא ברוח ה׳ ואחר הרוח רעש לא ברעש ה׳ ואחר הרעש אש לא באש ה׳ ואחר האש קול דממה דקה:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: טֶפַח בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, לְמַאי? אִילֵימָא לְאִסְתַּכּוּלֵי בָּהּ, וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָמָּה מָנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים? לוֹמַר לְךָ: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה כְּאִלּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ וְלִקְרִיאַת שְׁמַע. אָמַר רַב חִסְדָּא: שׁוֹק בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ״ז:ב׳-ג׳) "גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת", וּכְתִיב: (שם) "תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ". אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שיר השירים ב׳:י״ד) "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה", אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ד) "שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים". הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו, יִתָּלוּ לוֹ חַיָּיו. דּוֹרְשֵׁי חֲמוּרוֹת אָמְרוּ: (דברים כ״ח:ס״ו) "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד", זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו.