ישעיהו מ:ה מדרש: ויקרא רבה, מדרש לקח טוב, מדרש תהילים ואגדת בראשית

מַה בֵּין משֶׁה לְכָל הַנְּבִיאִים, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְּעָאי וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִתּוֹךְ תֵּשַׁע אִיסְפַּקְלַרְיוֹת הָיוּ הַנְּבִיאִים רוֹאִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מג, ג): וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי וגו', וּמשֶׁה רָאָה מִתּוֹךְ אִיסְפַּקְלַרְיָא אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ח): וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת. רַבָּנָן אָמְרִין כָּל הַנְּבִיאִים רָאוּ מִתּוֹךְ אִיסְפַּקְלַרְיָא מְלֻכְלֶכֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, יא): וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, וּמשֶׁה רָאָה מִתּוֹךְ אִיסְפַּקְלַרְיָא מְצֻחְצַחַת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (במדבר יב, ח): וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּגְלָה עַל בֶּן בֵּיתוֹ בָּאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שְׁכִינָה נִגְלֵית עַל הַיְּחִידִים, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (ישעיה מ, ה): וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

ד"א חכלילי עינים. ישמח את ישראל. לשון ארמי הוא מצחק מחאיך. בזמן שיראו ישראל את השכינה. שנאמר עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נב ח). וכתיב וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר (שם מ ה).

דבר אחר אני בצדק. ראה מה כחה של צדקה שפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקבל פני שכינה. משל למה [הדבר] דומה למטרונית אחת שהיא מבקשת להקביל פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שהיא מכנסת לעטר את המלך היא רואה פני המלך. ראה כמה היא כוחה של צדקה שעל ידי צדקה הוא מקבל פני שכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך. מה ראה דוד לפרש זכות של צדקה בלבד. ללמדך שאפילו רשעים ואין בהם אלא זכות של צדקה בלבד זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר (שם מ ה) ונגלה כבוד ה'. הכל רואין צדיק ורשע. אם כן מה בין צדיק לרשע. כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגיעים: