מִֽי־תִכֵּ֥ן אֶת־ר֖וּחַ יְהוָ֑ה וְאִ֥ישׁ עֲצָת֖וֹ יוֹדִיעֶֽנּוּ׃
אוצר מדרשים
ב״י – אל תקרי ב״י אלא בי״ת, ומה הוא בית? אמר הקב״ה, ב'ניתי י'צרתי ת'כנתי, ת'כנתי י'צרתי ב'ניתי: בניתי שני פלטרין שלי – אחד למעלה ואחד למטה, יצרתי כל סדרי בראשית, תכנתי חיי עוה״ב, שנאמר מי תכן את רוח ה׳ (ישעיהו מ׳:י״ג). ד״א – ב״י, בו בינה בכל בית, בכל בית בינה בו: בית בוני בכל בית במלכות בוני בית. אמר הקב״ה בבי״ת בראתי את העולם, בבי"ת דנתי את העולם. בבי"ת שיחתי (השחית) את העולם, בבי"ת בלבלתי את הלשון בעולם, בבי"ת ברכתי את אזרחי (אברהם), בבי"ת ברכתי את יצחק, בבית ברכתי את יעקב, בבי"ת ברכתי את השבטים, בבי"ת ברכתי את יוסף, בבי"ת ברכתי את ישראל, בבי"ת ברכתי את ירושלם, בבי"ת ברכתי את ציון, בבי"ת ברכתי את בית המקדש, בבית ברכתי את עוה"ב. ומנין כי בבי"ת ברא את העולם? שנאמר בראשית ברא אלהים. בבי"ת דן את העולם שנאמר קץ כל בשר בא לפני – "גש" לפני "קרוב" לפני לא נאמר, אלא "בא" לפני. שיחתי בבי"ת, שנאמר ביום ההוא נבקעו מעינות תהום רבה. בלבל הלשון בבי"ת מנין? שנאמר כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ – "הפך" "חלף" "עירב" לא נאמר, אלא "בלל". ברך האזרחי בבי"ת מנין? שנאמר וה׳ ברך את אברהם בכל, ברך יצחק בבי"ת מנין? שנאמר ויצחק בא מבוא. ברך יעקב בבי"ת מנין? שנאמר בית יעקב בכל מקום, אבל "אהל" יעקב, "משכנות" יעקב, "שורש" יעקב – לא נאמר אלא "בית" יעקב. בירך השבטים בבית מנין? שנאמר וישראל בחרתי בו (ישעיה מ״ד) – "חשקתי" "חפצתי" "רציתי" בו לא נאמר, אלא בחרתי בו. ברך יוסף בבי"ת מנין? שנאמר ובית יוסף להבה (עובדיה א׳:י״ח), מחנות יוסף "משכנות" יוסף "מעונות" יוסף לא נאמר, אלא "ובית" יוסף להבה. ברך ישראל מנין? שנאמר בית ישראל ברכו את ה׳ (תהלים קל״ו) – זרע ישראל לא נאמר, אלא בית ישראל. ברך ירושלם מנין? שנאמר ובחר עוד בירושלם (זכריה סוף א׳), 'חשק' 'חפץ' 'רצה' לא נאמר, אלא 'בחר'. ציון מנין? שנאמר כי בנה ה׳ ציון, 'יסד' 'כונן' לא נאמר, 'שכלל' לא נאמר, אלא 'בנה'. בית המקדש מנין? שנאמר כי ביתי בית תפלה וגו׳ (ישעיהו נ״ו:ז׳), 'אהלי' 'משכני' 'דירתי' לא נאמר, אלא 'ביתי'. עוה״ב מנין? שנאמר כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה (שם ס"ה), 'יוצר' 'כונן' 'שכלל' לא נאמר, אלא 'בורא'.
אגדת בראשית
פרק כ"א כתובים.
[א] לדוד מזמור נאום ה' לאדוני [שב לימיני] (תהלים קי א). זש"ה קורא ממזרח עיט וגו' (ישעי' מו יא), יתברך שמו של הקב"ה האיך הוא מחבב את הצדיקים ומגדלם, האיך גדל אברהם שעשאו סנקלטיקוס (פי' יועץ) שלו, שיהא נוטל בו עצה, שנאמר קורא ממזרח [מארץ מרחק איש עצתי] (ישעי' שם), אמר לו בוא ושב לימיני, שתהא בעל עצתי, למה שאת נאמן, שכתבתי עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי (תהלים קא ו), ושב לימיני, ואפשר שהקב"ה נוטל עצה מבשר ודם, כתיב (כי) עצת ה' לעולם תעמוד וגו' (שם לג יא), וכן גדול העצה וגו' (ירמי' לב יט). כל העולם כולו ברא ולא נטל עצה, שנאמר מי מדד בשעלו וגו' (ישעי' מ יב), ומה כתיב מי תכן את רוח ה' וגו' (שם שם יג), כל העולם כולו בראתי, (ואת מי נועץ ואבינהו וגו') [את מי נועץ ויבינהו וגו'] (שם שם יד), ממי נטלתי עצה, אבל אברהם אני קורא אותו איש עצתי, למה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שנתן מתנה לאוהביו, אם יחזור בו המלך וישרוף אותה שדה חוץ מדעתו של אוהבו, אינו אומר אין המלך נאמן, אלא מכזב שנתן לי מתנה וחזר בו ושרפה ולא הייתי יודע, כך אמר הקב"ה אני נתתי את הארץ מתנה לאברהם, שנאמר קום והתהלך בארץ וגו' (בראשית יג ז), ואם מבקש אני להפוך חמשת הכרכים ואיני נוטל עצה מאברהם, עכשיו אומר חזר בו במתנה שנתן לי, אלא הריני נוטל עצה הימנו, שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו' (בראשית יח יז), לפיכך הושיבו לימינו שיהא נוטל בו עצה, שנאמר נאום ה' לאדוני [שב לימיני] (תהלים קי א).
[א] לדוד מזמור נאום ה' לאדוני [שב לימיני] (תהלים קי א). זש"ה קורא ממזרח עיט וגו' (ישעי' מו יא), יתברך שמו של הקב"ה האיך הוא מחבב את הצדיקים ומגדלם, האיך גדל אברהם שעשאו סנקלטיקוס (פי' יועץ) שלו, שיהא נוטל בו עצה, שנאמר קורא ממזרח [מארץ מרחק איש עצתי] (ישעי' שם), אמר לו בוא ושב לימיני, שתהא בעל עצתי, למה שאת נאמן, שכתבתי עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי (תהלים קא ו), ושב לימיני, ואפשר שהקב"ה נוטל עצה מבשר ודם, כתיב (כי) עצת ה' לעולם תעמוד וגו' (שם לג יא), וכן גדול העצה וגו' (ירמי' לב יט). כל העולם כולו ברא ולא נטל עצה, שנאמר מי מדד בשעלו וגו' (ישעי' מ יב), ומה כתיב מי תכן את רוח ה' וגו' (שם שם יג), כל העולם כולו בראתי, (ואת מי נועץ ואבינהו וגו') [את מי נועץ ויבינהו וגו'] (שם שם יד), ממי נטלתי עצה, אבל אברהם אני קורא אותו איש עצתי, למה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שנתן מתנה לאוהביו, אם יחזור בו המלך וישרוף אותה שדה חוץ מדעתו של אוהבו, אינו אומר אין המלך נאמן, אלא מכזב שנתן לי מתנה וחזר בו ושרפה ולא הייתי יודע, כך אמר הקב"ה אני נתתי את הארץ מתנה לאברהם, שנאמר קום והתהלך בארץ וגו' (בראשית יג ז), ואם מבקש אני להפוך חמשת הכרכים ואיני נוטל עצה מאברהם, עכשיו אומר חזר בו במתנה שנתן לי, אלא הריני נוטל עצה הימנו, שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו' (בראשית יח יז), לפיכך הושיבו לימינו שיהא נוטל בו עצה, שנאמר נאום ה' לאדוני [שב לימיני] (תהלים קי א).