ישעיהו מ:כב מדרש: אוצר מדרשים, בראשית רבה, מדרש תהילים ועין יעקב

הרקיע עשוי כקובה, רחבה כאהל ארכה כמשכן, שנאמר (ישעיה מ' כ"ב) הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, מרוח צפון אינה מסוככת, ומרובעת כאכסדרה, שנאמר (איוב כ"ו ז') נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ, ומדרום סתומה כחדר, עגולה ככבשן שנאמר (איוב ט' ט') עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל כִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן. מזרח ומערב מיוסדין כבנין על הארץ, שנאמר הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ (עמוס ט' ו'). סביב שמונה עשר ברוחב ששה, כרחוק מזרח ממערב כגבוה שמים מעל הארץ. מצפון לדרום עש עולה כסיל הגלגל כימה, ומזלות מן המזרח למערב, הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ מֹושְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ (איוב ל"ח ל"א). שבעה מעדנות כימה וחמשה מושכות כסיל, שבעה וחמשה – הרי י״ב. סובב הגלגל שבעה מקושרים מבית, וה׳ מפותחים מבחוץ. זריחת שבעה מצפון לימין וה׳ משמאל, וכנגדן נאספין ששה ביום וששה בלילה. תאומים סוף השבעה, ועקרב סוף החמשה. מן תאומים לקשת כמן עקרב לסרטן, בין עקרב לסרטן כבין עגלה לעקרב, עגלה בצפון ועקרב בדרום. זורח עיגול כלפי דרום ושוקע עיגול כלפי צפון, ובצפון עגלה חוזרת ומשרתת את התלי, והתלי למזלות, והמזלות לגלגל, והגלגל חוזר בגלגל דלי המים. המזלות כסדינים התלי כמלך, ועגלה המנהיג, וכולם ברוח – שנאמר בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ (איוב כ"ו י"ג), נָחָשׁ בָּרִיחַ – זה התלי, חוזרים וזורחים ונאספים מאורות כמלכים וכוכבים כשרי החיילות, וסדורים המזלות במחנה הגדוד שנאמר הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם וגו׳ (ישעיה מ' כ"ו). התלי מגוף המאורות ונטוי מקצה אל הקצה כנחש עקלתון, וראש וזנב שנאמר וַיַּכְרֵת ה׳ מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב (ישעיהו ט' י"ג), מנוד החמה הוא ראש התלי, מנוד הלבנה הוא זנב התלי, מנוד החמה מקצה זה ומנוד התלי מקצה זה, שנאמר וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת (שמות כ"ו כ"ד). ובאמצע מנוד זה על גבי זה, ומן הטבעות ולמעלה הן הן מנוד המאורות מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת (ו)מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שה"ש ב' ט'), כראשי תנינים על המים. מן הטבעת ולמטה הן הן בגלגל כיוצר המנהיג את האבנים, כתנים במים דולה מים ברגליו. חמה במנוד שלה כאור האבוקה, לבנה במנוד שלה כנר בראש המנורה. כוכב חמה ומאדים כמנוד החמה, נוגה וצדק כמנוד לבנה כנרות בקנים, שבתי בזה ובזה כעששית בשלשלת. ראש התלי בראש הששה, כזנב התלי בראש הששה. הראש מהלך אושר והזנב מהלך הופך, מאורות וכוכבים מהלכין נוכח. פגשו מאורות ותלי אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם (איוב מ"א ח'), הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ (עמוס ג' ג'), פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ (משלי י"ז י"ב). אחד בראשו ואחד בזנבו או שניהם בראשו או שניהם בזנבו, בין מלפניו בין מלאחריו, בין שניהם מצד אחד, בין שניהם משני צדדין, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ (יואל ד' ט"ו), אחד מן המאורות ואחד מן הכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.

ר' יהודה בר סימון פתח (דניאל ב, כב): "וְהוּא גָּלֵי עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא". "הוא גלי עמיקתא" זו גיהנם שנאמר (משלי ט, יח): "ולא ידע כי רפאים שם" ואומר (ישעיה ל, לג): "העמיק הרחיב". "וּמְסַתְּרָתָא" זו גן עדן שנאמר (שם ד, ו) "למחסה ולמסתור מזרם וממטר" ואומר (תהלים לא, כא): "תסתירם בסתר פניך". ד"א "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "הוי המעמיקים מה'" "ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם). "ידע מה בחשוכא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "והיה במחשך מעשיהם". "וּנְהוֹרָא עִמֵּיהּ שְׁרֵא" אלו מעשיהם של צדיקים דכתיב (משלי ד, יח): "ואורח צדיקים כאור נוגה" ואומר (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק וגו'". א"ר אבא סרונגיא "ונהורא עמיה שרא" זה מלך המשיח שנאמר (ישעיה ס, א): "קומי אורי וגו'". בפסיקתא א"ר יהודה בר סימון מתחלת ברייתו של עולם "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וְגוֹ'" ולא פירש והיכן פירש להלן (שם מ, כב) "הנוטה כדוק שמים" "ואת הארץ" ולא פירש והיכן פירש להלן (איוב לז, ו): "כי לשלג יאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו'" "ויאמר אלהים יהי אור" ולא פירש והיכן פירש (תהלים קד, ב): "עוטה אור כשלמה":

דבר אחר למה רגשו גוים. זה שאמר הכתוב (ישעיה מ כב) היושב על חוג הארץ. למה הרשעים דומין לחגבים שהם נתונין בקלפי מפרכסין לעלות והן נופלין כך הרשעים. ר' יהודה בר נחמני אמר אחר דור המבול כתיב (בראשית יא א) ויהי כל הארץ שפה אחת. ולא היה להם לאחרונים ללמוד מן הראשונים וגוג ומגוג אתו לעלמא דאתי ונפלי ודוד רואה ואמר למה רגשו גוים. דבר אחר מה הים הזה הגל שלו עולה ומתגבר כאילו מציף את העולם וכיון שמגיע לשפת הים הוא משתטח לפני החול. כך אומות העכו"ם כל מי שמזדווג לישראל לעשות להם רעה נופל לפניהם. למה שישראל משולין כחול. שנאמר (הושע ב א) והיה מספר בני ישראל כחול הים. ואומות העכו"ם משולים כים. וכן הוא אומר (ישעיה נז כ) והרשעים כים נגרש. את מוצא נמרוד וחביריו נזדווגו לאברהם ונפלו לפניו שנאמר (בראשית יד טו) ויחלק עליהם לילה. אבימלך לפני יצחק עשו לפני יעקב פרעה ומצרים לפני ישראל וכן רבים בתורה. ואף לעתיד לבוא גוג ומגוג עתידים ליפול לפני ישראל ודוד רואה וצווח למה רגשו גוים. אמר רבי יצחק אפילו אומר אדם לחבירו למה את עושה כך הוא כועס עליו. והצדיקים אומרים להקב"ה למה אתה עושה כך ואינם נענשין. ולמה אינם נענשין לפי שלא בקשו טובה לעצמן אלא על ישראל. אמר ר' איבו כל ריגושן של רשעים וכל יגיען לריק. שנאמר (ירמיה נא נח) ויגעו עמים בדי ריק. אבל ישראל לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה: