ישעיהו נא:יא מדרש: אוצר מדרשים, תנחומא בובר, מדרש תנחומא ובמדבר רבה

וּפְדוּיֵ֨י יְהוָ֜ה יְשׁוּב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂיג֔וּן נָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ (ס)

אוצר מדרשים

תמורה י״ב) וְעֵת רְקוֹד – כנגד בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, מלמד שהיו ישראל שמחים ומרקדים, שנאמר וַיּוֹצִיא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן (תהלים ק"ח מ"ג), וכן לעתיד לבא אינן נגאלים אלא בשמחה וברנה, שנאמר וּפְדוּיֵי ה׳ יְשׁוּבוּן וגו' (ישעיה נ"א י"א), כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

ד"א, שלא יהו אומות העולם אומרים נוהג בך כאכזרי, כלומר בא דור המבול ואיבדם במים, שנאמר והמבול היה מים על הארץ (בראשית ז ו), וכן בא דור הפלגה ואיבדן, וכן באו הסדומיים ואיבדן, וכן באו המצריים ושקען במים, ואף לאלו שקרא אותן בני בכורי ישראל (שמות ד כב), הרי הוא מכלה אותן כלילית הזו שאינה מוצאה כלום, והיא הופכת על בניה, כך מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר (במדבר יד טז). אמר משה רבש"ע (כי) [אשר] עין בעין נראה אתה ה' (שם שם יד), מה (כי) [אשר] עין בעין, אמר ר' שמעון בן לקיש הרי מאזנים מעוין, אתה אומר אכנו בדבר ואורישנו (שם שם יב), ואני אומר סלח נא (שם שם יט), נראה של מי עומדת, א"ל הקב"ה חייך משה שלך עומדת ושלי בטילה, שנאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך (במדבר יד כ), ואעפ"כ לא בטלה גזירתו של הקב"ה שאמר למשה ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו (שם שם יב), העמיד ממנו ששים רבוא, ולעולם הבא הקב"ה מכנסן, שנאמר הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים (ישעיה מט יב), והגליות באות עמהם, והשבטים שהם נתונים לפנים מן סמבטיון, ושלפנים מן החשכה, הם מתכנסין ובאין לירושלים, עליהם אמר ישעיה לאמר לאסורים צאו (שם שם ט), לאלו שהם נתונים לפנים מן סמבטיון, לאשר בחשך הגלו (שם), אלו שהם נתונים לפנים מן ענן חשך, על דרכים ירעו (ועל) [ובכל] שפיים מרעיתם (שם), אלו שהן נתונים בדפני של אנטוכיא, אותה השעה הן נגאלים, ובאין לציון בשמחה, אמר ישעיה ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה (שם נא יא).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תנחומא

וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. וּכְתִיב: שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, אֶת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים. שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּזְרָח, בְּאֶרֶץ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְאֶרֶץ בְּנֵי גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר (דברים ד, מג). רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר הֲרֵי שָׁלֹש בַּמִּזְרָח. וְשָׁלֹשׁ בַּמַּעֲרָב, בְּחֶבְרוֹן שֶׁל יְהוּדָה, וּשְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, זֶה הוּא נַפּוֹלִין, וְקָדֵשׁ בַּגָּלִיל מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי. מֹשֶׁה לֹא חִלֵּק אֶלָּא לָרְאוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶּׁה, וְהִבְדִּיל מֵהֶם שָׁלֹשׁ עָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹש עָרִים (שם פסוק מא). אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ חִלֵּק לְכָל הַשְּׁבָטִים, וְנָטְלוּ בְּגוֹרְלוֹתֵיהֶם וְנָתְנוּ לְשֵׁבֶט לֵוִי אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עִיר, וְנָטְלוּ הַכֹּהֲנִים שְׁלֹש עֶשְׂרֵה, וְהַשְּׁאָר לַלְּוִיִּם. וְשָׁלֹשׁ עָרֵי מִקְלָט עָלוּ בְּגוֹרָלָם. וְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה (יהושע יג, לג). לָמָּה, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר לוֹ (דברים יח, ב). אַתְּ מוֹצֵא שֶׁסַּנְחֵרִיב הִגְלָה יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ גָּלֻיּוֹת. גָּלוּת רִאשׁוֹנָה, הֶגְלָה לָרְאוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶּׁה. הַשְּׁנִיָּה, שֵׁבֶט זְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי (ישעיה ח, כג). הַשְּׁלִישִׁי הֶגְלָה שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד (שם), הִכְבִּידָן כִּבְמַכְבֵּד. נְבוּכַדְנֶצַּר אַף הוּא הֶגְלָה שָׁלֹשׁ גָּלֻיּוֹת, יְהוּדָה וּבִנְיָמִן. בָּרִאשׁוֹנָה הִגְלָה יְהוֹיָקִים, וּבַשְּׁנִיָּה יְהוֹיָכִין. מֶה עָשָׂה. קָשַׁר אוֹתוֹ בּקוֹרְנִין שֶׁלּוֹ מְיוּקָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הִנְנִי מְשַׁלֶּחְךָ בַּגְּבִירָה. מָה הַגְּבִירָה הַזּוֹ אָדָם מְיַקֵּר אוֹתָהּ, כָּךְ עָשָׂה לוֹ. נְבוּזַרְאֲדָן הִגְלָה לְצִדְקִיָּהוּ, הֲרֵי שָׁלֹשׁ גָּלֻיּוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה סַנְחֵרִיב קוּזְמֶקְרָטוֹר. שֶׁהָיָה מַגְלֶה אֵלּוּ לְכָאן וְאֵלּוּ לְכָאן, וְהִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, וְהֵבִיא אֵלּוּ שֶׁבְּבָבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי עֲוֹנוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְנִתְפַּזְּרוּ בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶזְרֵם בַּמִּזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ (ירמיה טו, ז). אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ (דברים ל, ד). וּכְתִיב: וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ (ישעיה יא, יב). וּכְתִיב: וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה (שם נא, יא). וְכֵן יְהִי רָצוֹן, אָמֵן וְאָמֵן.
שאל רבBookmarkShareCopy