ישעיהו נב:יג מדרש: מדרש תהילים, מדרש תנחומא, תנחומא בובר ואגדת בראשית

אספרה אל חק. מסופרים הם בחוקה של תורה ובחוקן של נביאים וכתובים. בחוקה של תורה (שמות ד כב) בני בכורי ישראל בחוקה של נביאים (ישעיה נב יג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא. מה כתיב בתריה (שם מב א) הן עבדי אתמך בו. בכתובים (תהלים קי א) נאם ה' לאדוני. ה' אמר אלי בני אתה. וכתוב אחר אומר (דניאל ז יג) וארו עם ענני שמיא. ה' אמר אלי בני אתה. א"ר יודן כל הנקמות הללו בחוקו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. כל כך למה שהוא עוסק בתורה. דבר אחר בני אתה. מכאן תשובה לאומרים יש לו בן. ואת מותיב להון בן לי אתה אינו אומר אלא בני אתה כעבד שעושה לו רבו קורת רוח ואומר לו אנא מחבב לך כברי. (ר' הונא אמר לשלשה חלקים נחלקו היסורין. אחת נטלו אבות העולם וכל הדורות ואחת דורו של שמד ואחת דורו של משיח). וכד תיתי שעתיה אומר הקב"ה עלי לבראתו בריה חדשה. וכן הוא אומר אני היום ילדתיך. הא שעתא בריית ליה. וכן הוא אומר (מלכים א-א ו) ואותו ילדה אחרי אבשלום. וכי אמו של אבשלום ילדה לאדוניה והלא זה בן מעכה וזה בן חגית אלא מה זה עשה רכב ופרשים אף זה עשה כן ומה זה היה בעל מחלוקת אף זה כן ומה זה חמשים איש רצים לפניו אף זה כן:

‎שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים וְגוֹ' (תהלים קכא, א). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר (זכריה ד, ז), זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַר הַגָּדוֹל. שֶׁהוּא גָדוֹל מִן הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד (ישעיה נב, יג). יָרוּם מֵאַבְרָהָם, וְנִשָּׂא מִיִּצְחָק, וְגָבַהּ מִיַּעֲקֹב. יָרוּם מֵאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' (בראשית חד, כב). וְנִשָּׂא מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ (במדבר יא, יב). וְגָבַהּ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַבֹּתֶם מְלֵאֹת עֵינַיִם (יחזקאל א, יח). לְכָךְ נֶאֱמַר: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל.

כתיב שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי (תהלים קכא א), וכתיב מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור (זכריה ד ז) מהו מי אתה הר הגדול, זהו מלך המשיח, ולמה קורא אותו הר הגדול, שהוא גדול מן האבות, שנאמר הנה ישפיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד (ישעיה נב יג), ירום מן אברהם, ונשא מן משה, וגבה ממלאכי השרת, מן אברהם שכתוב בו הרימותי ידי אל ה' (בראשית יד כב), ונשא מן משה, שנאמר כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק (במדבר יא יב), וגבה מן מלאכי השרת שנאמר וגביהן וגובה להם וגו' (יחזקאל א יח), ממי הוא יוצא [מזרובבל, וזרובבל] מדוד, שנאמר ובן שלמה רחבעם, אביה בנו, אסא בנו, יהושפט בנו, יורם בנו, אחזיהו בנו, יואש בנו, אמציהו בנו, עזריהו בנו, [יותם בנו], אחז בנו, חזקיהו בנו, מנשה בנו, אמון בנו, יאשיהו בנו, ובני יאשיהו הבכור יוחנן, השני יהויקים, השלישי צדקיה, הרביעי שלום, ובני יהויקים, יכניה בנו, צדקיה בנו, ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו, ומלכירם ופדיה ושנאצר יקמיה הושמע ונדביה, ובני פדייה זרובבל, ושמעי, ובני זרובבל משולם וחנניה ושלמית אחותם, וחשיבה ואוהל וברכיה (וחסריה) [וחסדיה] יושב חסד חמש, ובן חנניה (פליטיא) [פלטיה] וישעיה בני רפיה, בני ארנון, בני עובדיה, בני שכניה, ובני שכניה שמעיה, ובני שמעיה חטוש ויגאל [ובריח] ונעריה ושפט ששה, ובני נעריה אליו עיני וחזקיה ועזריקם שלשה, ובני אליועיני הודיוהו ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני שבעה (דה"א ג, י עד כד). ועד כאן פרט [לך] הכתוב מי הוא ענני זה [מלך] המשיח, שנאמר חזה הוית (בחיזו עם לי לא) [בחזוי יליא] וארו עם ענני שמיא וגו' (דניאל ז יג), ומהו שבעה [מה] שכתוב במשיח, שנאמר כי מי בז ליום קטנות ושמחי וראי את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה (הנה) [אלה] עיני ה' המה (משוטטות) [משוטטים] בכל הארץ (זכריה ד י), לכך נאמר מי אתה הר הגדל לפני זרובבל למישור, אותו שכתוב בו ושפט בצדק דלים והוכיח במישור וגו' (ישעיה יא ג).