ישעיהו נד:יא מדרש: אוצר מדרשים, שמות רבה, פסיקתא דרב כהנא ומדרש אגדה

עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃

אוצר מדרשים

—שתים בסדום, ראשונה (י׳) שהיה עפרה זהב טוב ואבניה ספיר שנאמר מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו (איוב כ״ח ו'), ועתיד הקב״ה להחזירן לישראל וליסד את ירושלם בספירים שנאמר ויסדתיך בספירים (ישעיה נ״ד י״א). שנייה (י״א), שהיתה הארץ מוציאה לחם אפוי (פדר״א פכ״ה, תוספתא סוטה פ״ג וסנהדרין ק״ח), וכן לעתיד לבוא שנאמר יהי פיסת בר בארץ (תהלים ע״ב ט״ז).
שאל רבBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

ו׳) חמשה דברים חביבין לפני הקב״ה יותר ממעשה שמים וארץ, ואלו הן: ישראל ומילה ובית המקדש וירושלם וישוב ארץ ישראל. ישראל מנין דכתיב כה אמר ה׳ גואלך וגו׳ נטה שמים וגו' (ישעיה מ״ד כ״ד) מלמד שיצירתן של ישראל חביבה לפני הקב״ה יותר ממעשה שמים וארץ, ואומר כה אמר ה׳ נותן שמש לאור יומם וגו׳ אם ימושו וגו' (ירמיה ל״א ל״ה) מלמד שחיבב הכתוב יצירתן של ישראל יותר ממעשה שמים וארץ. והמילה מנין שנאמר כה אמר ה׳ אם לא בריתי וגו׳ (שם ל״ג כ״ה) מלמד שחיבב הקב״ה את המילה יותר מבריאת שמים וארץ. בית המקדש מנין, כשברא הקב״ה שמים ושמי השמים כאילו לא בראן אלא באצבעו, שנאמר כי אראה שמיך וגו׳ (תהילים ח׳:ד׳) כשהוא בא אצל בית המקדש מה הוא אומר מקדש ה׳ כוננו ידיך (שמות ט״ו:י״ז) כביכול בשתי ידיו מלמד שחיבב הקב״ה את המקדש יותר מבריאת שמים וארץ. ירושלם מנין כשברא הקב״ה את עולמו כאילו לא בראו אלא במאמר, שנאמר אף ידי יסדה ארץ וגו׳ (ישעיה מ״ח י״ג) וכשהוא בא אצל בנינה של ירושלם מה הוא אומר הנה אנכי מרביץ בפוך וגו׳ ושמתי וגו' (שם נ״ד י״א). ישוב א״י מנין שנאמר אנכי ה׳ עשה כל נטה שמים, ואחריו מה הוא אומר מקים דבר עבדו וגו' (ישעיה מ״ד כ״ד), מלמד שכולן חביבין לפני הקב״ה יותר ממעשה שמים וארץ.
שאל רבBookmarkShareCopy

שמות רבה

דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (ישעיה מב, ט): הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד. וכי יש לעתיד לבא חדשות, והא כתיב (קהלת א, ט): מה שהיה הוא שיהיה?! אלא מוצאין אנו עשרה דברים עתיד הקדוש ברוך הוא לחדש לעתיד לבא. הראשונה, שהוא עתיד להאיר לעולם, שנאמר (ישעיה ס, יט): לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם. וכי יכול אדם להביט בהקדוש ברוך הוא?! אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה לשמש, מאיר ארבעים ותשעה חלקי אור, שנאמר (שם ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים, ואפילו אדם חולה הקדוש ברוך הוא גוזר לשמש ומרפא, שנאמר (מלאכי ג, כ): וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. השניה, מוציא מים חיים מירושלים ומרפא בהם כל שיש לו מחלה, שנאמר (יחזקאל מז, ט): כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יהיה וגו'. השלישית, עושה האילנות ליתן פירותיהן בכל חדש וחדש, ויהיה אדם אוכל מהם ומתרפא, שנאמר ( שם שם, יב): ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו' לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים. הרביעית, שהם בונים כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם, ואפילו סדום ועמורה נבנות לעתיד לבא, שנאמר (שם טז, נה): ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן. החמישית, שהוא בונה את ירושלים באבן ספיר, שנאמר (ישעיה נד, יא): הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך, וכתיב (שם שם, יב): ושמתי כדכד שמשותיך, ואותן אבנים מאירות כשמש, ועובדי כוכבים באין ורואין בכבודן של ישראל, שנאמר (שם ס, ג): והלכו גוים לאורך. הששית, (שם יא, ז): ופרה ודוב תרעינה. השביעית, שהוא מביא כל החיות וכל העופות וכל הרמשים וכורת עמם ברית ועם כל ישראל, שנאמר (הושע ב, כ): וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים. השמינית, שאין עוד בכי ויללה בעולם, שנאמר (ישעיה סה, יט): ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה. התשיעית, אין עוד מות בעולם, שנאמר (שם כה, ח): בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר. דבר אחר:
שאל רבBookmarkShareCopy