ישעיהו נח:ד מדרש: ויקרא רבה

וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי (ויקרא כד, י), רַבָּנָן וְרַבִּי לֵוִי, רַבָּנָן אָמְרֵי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ מַמְזֵרִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הוּא הָיָה מַמְזֵר. רַבִּי לֵוִי אָמַר מַמְזֵר בָּרוּר הָיָה, כֵּיצַד נוֹגְשִׂין הָיוּ מִצְרִיִּים וְשׁוֹטְרִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל, נוֹגֵשׂ הָיָה מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה שׁוֹטְרִים, וְשׁוֹטֵר הָיָה מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, נִמְצָא נוֹגֵשׂ מְמֻנֶּה עַל מֵאָה בְּנֵי אָדָם, חַד זְמַן קֳדַם נוֹגֵשׂ גַּבֵּי שׁוֹטֵר אָמַר לוֹ זִיל כְּנוֹשׁ לִי חֲבוּרָתָךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס שָׂחֲקָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, אָמַר דְּהָדֵין גַּבְרָא הִיא, יָצָא וְהִטְמִין עַצְמוֹ לַאֲחוֹרֵי הַסֻּלָּם, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא בַּעֲלָהּ נִכְנַס וְקִלְקֵל עִמָּהּ, הָפַךְ לַאֲחוֹרָיו וְחַמְתֵיהּ נָפֵיק מִן גּוֹ בֵּיתָא, כֵּיוָן דְּיָדַע דְּחַמְתֵיהּ נָפַק לְגַבֵּיהּ וַהֲוֵי מָחֵי לֵיהּ כָּל הַהוּא יוֹמָא, וְאָמַר לֵיהּ לָעֵי טַבְאִית לָעֵי טַבְאִית, מִתְכַּוֵּן בָּעֵי לְמִקְטְלֵיהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵצִיצָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּמשֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב, יב): וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, מַהוּ כֹּה וָכֹה, אֶלָּא רָאָה מֶה עָשָׂה לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ לֹא דַיוֹ שֶׁקִּלְקֵל עִם אִשְׁתּוֹ אֶלָּא שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, מִיָּד (שמות ב, יב): וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רָאָה שֶׁאֵין מִי יַעֲמֹד וִיקַנֵּא לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַיַּהַרְגֵּהוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר רָאָה שֶׁאֵין מִי יַעֲמֹד וְיַזְכִּיר עָלָיו אֶת הַשֵּׁם, וַיַּהַרְגֵּהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרִין רָאָה שֶׁאֵין תּוֹחֶלֶת עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, מִיָּד (שמות ב, יב): וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי. רַבִּי יִצְחָק אָמַר בְּאֶגְרוֹף הֲרָגוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה נח, ד): וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע. רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּמַסְטֵירִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֲרָגוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם.