הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ט) אמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות אבע״א קרא ואבע״א סברא אבע״א סברא האי קא מבזי והאי לא קא מבזי אבע״א קרא (ישעיה נח ז) הלוא פרוס לרעב לחמך בשי״ן כתיב פרוש והדר הב ליה והתם כתיב (שם) כי תראה ערום וכסיתו כי תראה לאלתר ורב יהודה אמר בודקין לכסות ואין בודקין למזונות אבע״א קרא ואבע״א סברא אבע״א סברא האי קא מצערא ליה והאי לא קא מצערא ליה אבע״א קרא הכא כתיב הלוא פרוס לרעב לחמך פרוס לאלתר וכדקרינן והתם כי תראה ערום וכסיתו כשיראה לך תניא כותיה דרב יהודה אמר כסוני בודקין אחריו פרנסוני אין בודקין:
עין יעקב
אָמַר רַב הוּנָא: בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת וְאֵין בּוֹדְקִין לִכְסוּת. אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא, וְאִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא. אִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא; הַאי קָא מִבַזִּי וְהַאי לָא קָא מִבַזִּי. אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא: (ישעיהו נ״ח:ז׳) "הֲלוֹ פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ", בְּשִׁי"ן כְּתִיב,*) 'פְּרוֹשׂ' וְהָדַר הַב לֵיהּ. וְהָתָם כְּתִיב: (שם) "כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ". ['כִּי תִרְאֶה'], לְאַלְתַּר. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: בּוֹדְקִין לִכְסוּת וְאֵין בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת, אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא, וְאִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא. אִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא, הַאי קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ וְהַאי לָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ. אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא; הָכָא כְּתִיב: "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ", 'פְּרֹס' לְאַלְתַּר, וְכִדְקָרִינָן. וְהָתָם כְּתִיב: "כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ"; כְּשֶׁיֵּרָאֶה לְךָ. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: אָמַר 'כַּסּוּנִי', בּוֹדְקִין אַחֲרָיו. 'פַּרְנְסוּנִי', אֵין בּוֹדְקִין.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם את עצמו מלתת שלישית השקל בשנה שנאמר (נחמיה י לג) והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית משקל בשנה לעבודת בית אלהינו ואמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות שנאמר והעמדנו עלינו מצות מצוה אין כתיב כאן אלא מצות אמר רבי אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר (ישעיה לב ז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם אמר להו רבא לבני מחוזא במטותא מינייכו עושו אהדדי כי היכי דתיהוי שלמא במלכותא. ואמר רבי אלעזר בזמן שבית המקדש קיים אדם נותן שקלו ומתכפר לו ועכשיו שאין בית המקדש קיים זכה (ישעיה נח ז) הלוא פרוס לרעב לחמך לא זכה באין עכו״ם ונוטלין אותה בזרוע שנאמר ועניים מרודים תביא בית אמר מר עוקבא אע״פ כן נחשב לנו כצדקה שנאמר (ישעיה ה) ונוגשיך צדקה: