וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת׃
ויקרא רבה
וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם (ישעיה נח, יב), רַבִּי טַרְפוֹן יְהַב לְרַבִּי עֲקִיבָא שִׁית מְאָה קַנְטָרִין דִּכְסַף, אֲמַר לֵיהּ אֲזֵיל זְבֵין לָן חָדָא אוּסְיָא דְּנֶהֱווֹן לָעְיָין בְּאוֹרַיְיתָא וּמִתְפַּרְנְסִין מִנָּהּ. נָסַב יַתְהוֹן וּפַלֵּיג יַתְהוֹן לְסַפְרַיָיא וּלְמַתְנַיָיא וּלְאִלֵּין דְּלָעְיָין בְּאוֹרַיְיתָא, לְבָתַר יוֹמִין קָם עִמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ זְבַנְתְּ לָן לְהַהִיא אוּסְיָא דַּאֲמָרֵית לָךְ, אֲמַר לֵיהּ אִין, אֲמַר לֵיהּ אִית בָּךְ מֶחֱמֵי לָהּ לִי, אֲמַר לֵיהּ אִין, נָסָאתֵיהּ וְחָמָאֵי לֵיהּ סַפְרַיָּא וּמַתְנַיָּא וּלְאִלֵּין דְּלָעְיָין בְּאוֹרַיְתָא, אֲמַר לֵיהּ אִית בַּר נָשׁ יָהֵב מַגָּן, אַפּוֹכֵי דִידֵיהּ הָן הִיא, אֲמַר לֵיהּ גַּבֵּי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים קיב, ט): פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. (ישעיה נח, יב): וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַפִּרְצָה הַזּוֹ עָלַי הָיָה לְגָדְרָהּ וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְגָדַרְתָּ אוֹתָהּ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו. (ישעיה נח, יב): מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרָעֵם מָה אֲנִי מִפְּלוֹנִי, הוּא יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ וַאֲנִי יָשֵׁן כָּאן, פְּלוֹנִי יָשֵׁן בְּבֵיתוֹ, וַאֲנִי כָּאן. וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לוֹ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כז, ה): אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי. (ישעיה נח, יג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלְךָ, תָּנוּ רַבָּנָן לֹא יְטַיֵּל אָדָם בְּתוֹךְ כְּרָךְ בְּשַׁבָּת עַל מְנָת שֶׁתֶּחְשַׁךְ וְיִרְחַץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ מִיָּד. (ישעיה נח, יג): עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאָדָם לָצֵאת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ לֵידַע מַה הִיא צְרִיכָה בְּשַׁבָּת. מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְתוֹךְ כַּרְמוֹ לֵידַע מָה הִיא צְרִיכָה וּמָצָא שָׁם פִּרְצָה אַחַת וְחִשֵּׁב עָלֶיהָ לְגָדְרָהּ בְּשַׁבָּת, אָמַר אֵינִי גוֹדְרָהּ עַל שֶׁחָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ בְּשַׁבָּת, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן אִילָן שֶׁל נִצְפָּה וְעָמַד וּגְדָרָהּ, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ כָּל יָמָיו. (ישעיה נח, יג): וְקָרָאתָ לַשַׁבָּת עֹנֶג, זוֹ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית. (ישעיה נח, יג): לִקְדּוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים. (ישעיה נח, יג): וְכִבַּדְתּוֹ, זֶה יוֹם טוֹב. (ישעיה נח, יג): מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, זֶה חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. (ישעיה נח, יג): מִמְּצוֹא חֶפְצֶךָ, מִכָּאן אָסוּר לְאָדָם לִתְבֹּעַ צְרָכָיו בְּשַׁבָּת. רַבִּי זְעִירָא בָּעֵי קוֹמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֲמַר לֵיהּ אִלֵּין דְּאָמְרִין רוֹעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ בְּשַׁבָּת, מַהוּ, אָמַר לוֹ טוֹפֶס בְּרָכוֹת כָּךְ הִיא. (ישעיה נח, יג): וְדַבֵּר דָּבָר, אִמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, כַּד הֲוַת מִשְׁתָּעֲיָא מוֹתָר מִלִּין בְּשַׁבַּתָּא הֲוָה אָמַר לָהּ שַׁבַּתָּא הִיא וַהֲוַת שָׁתְקָא. (ישעיה נח, יד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְעַשְׂרָה אָחְרָנָיְתָא דִּכְתִיב גַּבֵּי יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (ישעיה נח, יד): וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, וְאֵלּוּ הֵן (בראשית כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְּׁמַנֵּי הָאָרֶץ וגו'.