וְרָא֤וּ גוֹיִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבוֹדֵ֑ךְ וְקֹ֤רָא לָךְ֙ שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י יְהוָ֖ה יִקֳּבֶֽנּוּ׃
מדרש תנאים
למחר כשיעמדו ישראל בדין כנסת ישראל אומ' לפני הקב״ה רבון העולמים הרי עידי קיימין שנ' (ד כו) העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ אמ' לה המקום הריני מעבירן שנ' (ישע' סה יז) כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה אמ' לו והרי שמי קיים לעולם אמ' לה (שם סב ב) וקורא לך שם חדש אמ' לו והרי שמי כשמות הבעלים אמ' לה (הוש' ב' יט) והסירתי את שמות הבעלים אמ' לו והרי בני בית מזכירין אותו אמ' לו ולא יזכרו עוד בשמם (שם) אמ' לו והרי אתה זוכרני אמ' לה לא תזכרנה הראשונות (ישעי' סה יז) אמ' לו והרי בלבך עלי אמ' לה ולא תעלנה על לב (שם) אמ' לו והרי מעשי כתובין לפניך שנ' (יר' יז א) חטאת יהודה כתובה אמ' לה מה דרכו של מכתב להיות כותב בזה ומוחק בזה כך אני הוא שכתבתי אני מוחקו שנ' (שם נ כ) בימים ההם ובעת ההיא נאם ה' יבקש את עון ישראל ואיננו אמ' לו והרי מקומו של מכתב ניכר אמ' לה הרי אני מעבירו שנ' (ישעיה מד כב) מחיתי כעב פשעיך אמ' לו אני רואה את ההרים ואת הגבעות שקלקלתי בהם ובושה שנ' (יר' ב כג) ראי דרכך בגיא אמ' לה הרי אני מעבירן שנ' (יש' מ ד) כל גיא ינשא אמ' לו אני רואה את המקומות שקלקלתי בהם ובושה שנ' (במד' כה א) וישב ישראל בשטים אמ' לה הרי אני מעבירן שנ' (יואל ד יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס אמ' לו אני רואה את מה שקלקלתי כנגד חמה ולבנה ובשה שנ' (ע' מ״ב כג ה) ואת המשתחוים לבעל לשמש וליריח אמ' לה הרי אני מעבירן שנ' (ישע' כד כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה אמ' לו כשם שנשבעת לשמים ולארץ שאין את מעבירן והרי את מעבירן כך נשבעת לי שאין את מעבירני שמא מעבירני אתה אמ' לה איני מעבירן אלא משנה את אורן ועושה אותן ארבעים ותשעה שנ' (שם ל כו) והיה אור הלבנה כאור החמה כדי שיהיו רואין את המאורות ואומ' אינן הם המאורות שקלקלנו כנגדם:
אוצר מדרשים
נ׳) ששה דברים עתיד הקב״ה לחדש לעתיד לבא, ואלו הן: שמים, וארץ, ולב, ורוח, ושמה של ירושלם, ושמו של משיח. שמים וארץ – שנאמר כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה (ישעיהו ס״ה:י״ז), לב ורוח – שנאמר ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה (יחזקאל ל״ו:כ״ו), שמה של ירושלם – שנאמר וקרא לך שם חדש (ישעיהו ס״ב:ב׳), שמו של משיח – שנאמר יהי שמו לעולם ולפני שמש ינון שמו (עי׳ פסחים נ״ד.).
פסיקתא דרב כהנא
[ה] בעשרה מקומות נקראו ישר' כלה, שש על ידי שלמה, ושלש על ידי ישעיה, ואחת על ידי ירמיה. שש על ידי שלמה, אתי מלבנון כלה (שה"ש ד:ח), ליבבתיני אחותי כלה (שם ט), מה יפו דודיך אחותי כלה (שם י), נפת תטפנה שפתותיך כלה (שם יא), גן נעול אחותי כלה (שם יב), באתי לגני אחותי כלה (שם ה:א). ושלש על ידי ישעיה, כי כולם כעדי תלבשי ותקשרם ככלה (ישעיה מט:יח), והדין, כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה (שם סא:י), ומשוש חתן על כלה (שם סב:ה). ואחת על ידי ירמיה, קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה (ירמיה לג:יא). וכנגדן לבש הקב"ה עשרה לבושין. ביום ביריתו של עולם, הלבוש הראשון שלבש הקב"ה של הוד והדר היה, שנ' הוד והדר לבשת (תהלים קד:א). הלבוש השיני שלבש הקב"ה ליפרע מדור המבול של גאות היה, שנ' י"י מלך גאות לבש (שם צג:א). הלבוש השלישי שלבש הקב' ליתן תורה לישר' של עוז היה, שנ' לבש י"י עוז התאזר (שם). הלבוש הרביעי שלבש הקב"ה ליפרע ממלכות בבל לבן היה, שנ' לבושיה כתלג חיור (דניאל ז:ט). הלבוש החמישי שלבש הקב"ה ליפרע ממלכות מדי של נקמה היה, שנ' וילבש בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל קנאה (ישעיה נט:יז), הרי תריי. הלבוש השביעי שלבש הק' ליפרע מלכות יוון של צדקה היה, שנ' וילבש צדקה כשירין וכובע ישועה בראשו (שם), הרי תריי. הלבוש התשיעי שעתיד הקב"ה ללבוש ליפרע ממלכות אדום אדום הוא, שנ' מדוע אדם ללבושיך (שם סג:ב). הלבוש העשירי שעתיד הקב"ה ללבוש ליפרע מגוג ומגוג הדור הוא, שנ' זה הדור בלבושו (שם א). אמרה כנסת ישר' לפני הקב"ה מכל לבושין אין לך נאה כזה, שנ' זה הדור בלבושו (שם). כי כארץ תוציא צמחה (ישעיה סא:יא). ר' פנחס ור' חלקיה בש"ר סימון כאיניש דאמ' ליה לחבריה קודשא בריך הוא יצמח לך זכו בדינך, וראו גוים צדקך (שם סב:ב). א"ר לוי לפי שבעולם הזה כל מי שהוא מפרש שמו של הב"ה חייב מיתה, שנאמ' ונוקב שם י"י מות יומת (ויקרא כד:טז), כך לעתיד לבא כל מי שהוא מפרש שמו של ירושלם חייב מיתה, שנאמ' וקורא לך שם חדש וגו' (ישעיה סב:ב). א"ר לוי ששה דברים עתיד הב"ה לחדש לעתיד לבא ואלו הן, שמים וארץ ולב ורוח ושמו של משיח ושמה של ירושלם. שמים וארץ מניין, כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה (שם סה:יז). ולב ורוח מניין, ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה (יחזקאל לו:כו). ושמו של משיח מניין, יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו (תהלים עב:יז). ושמה של ירושלם מניין, וקורא לך שם חדש (ישעיה סב:ב). א"ר לוי טובי דקרתא דשמה כשם מלכא ושם מלכא כשם אלהא. דשמה כשם מלכא, ושם העיר מיום י"י שמה (יחזקאל מח:לה). ושם מלכא כשם אלהא, בימיו תושע יהודה וישראל (ירמיה כג:ו). חסלת שוש אשיש.