נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה בִּֽימִינ֖וֹ וּבִזְר֣וֹעַ עֻזּ֑וֹ אִם־אֶתֵּן֩ אֶת־דְּגָנֵ֨ךְ ע֤וֹד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם־יִשְׁתּ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ תִּֽירוֹשֵׁ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בּֽוֹ׃
עין יעקב
תַּנְיָא: הָאוֹמֵר: 'יָמִין', הֲרֵי זֶה שְׁבוּעָה, מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דִּכְתִיב: (דניאל י״ב:ז׳) "וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם, וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם". אַמְרֵי: לָא, מִשּׁוּם דְּיָמִין גּוּפָהּ אִיקְרִי שְׁבוּעָה, דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לָאוֹמֵר 'יָמִין', שֶׁהוּא שְׁבוּעָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס״ב:ח׳) "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ". וּמִנַּיִן לָאוֹמֵר 'שְׂמֹאל', שֶׁהוּא שְׁבוּעָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ".
אוצר מדרשים
הראשון נקרא כתר שמתחלק לתר״ך נתיבות והרבות אורה, ועליו הכתוב אומר ועתיק יומין יתיב וגו' (דניאל ז׳:ט׳). שם שלש עשרה שערי החכמה והחמלה, שהזכיר משה רבינו בתורה, עליו אמרו במופלא ממך אל תדרוש ואין לך עסק בנסתרות (חגיגה פ״ב). השני רוח אלהים חיים חכמה, ומתחלק לל״ב נתיבות אורה ושם תעלומות החכמה והנסתרות ומצפוני החכמה, הוי ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג׳:י״ט), השלישי כי אם לבינה תקרא (שם ב'), שם תענוגי עולם הבא ומנוחות הנשמות, ומתחלק לשלשה שערים, והחכמה והבינה והדעת אינן נפרדים מעולם, ועליהם נאמר היש למטר אב ומי הוליד אגלי טל (איוב ל״ח:כ״ח), הוי כי ה׳ יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב׳:ו׳). הרביעי חסד לאברהם (מיכה ז׳:כ׳), שם מדת אברהם אבינו ע״ה, מים של הנחה וששון נקרא ימינו של הקב״ה, הוי נשבע ה' בימינו (ישעיהו ס״ב:ח׳). החמישי פחד יצחק אביו של יעקב, שם מדת יצחק אבינו שנעקד תחת יד אברהם, ושם אש לוהט, הוי כי ה' אש אוכלה, ונקרא שמאלו של הקב״ה, הוי ובזרוע עוזו (שם). הששי ת״ת (תפארת) עבור על פשע (משלי י״ט:י״א), שם מדת יעקב אבינו ע״ה ותורת משה רבינו משם נתנה ונקרא לב השמים, ועליו נאמר כתפארת אדם לשבת בית (ישעיהו מ״ד:י״ג). השביעי נצח ישראל לא ישקר, שם מדת משה רבינו ע״ה ובזכותו היה יורד המן משחקים הטוחנים מן לצדיקים. השמיני הוד והדר של הקב״ה, שם מדת אהרן ע״ה ובזכותו היו ו' עננים מקיפים לישראל במדבר, ועליהם נאמר שוקיו עמודי שש (שיר השירים ה׳:ט״ו). התשיעי צדיק יסוד עולם, שם מדת יוסף הצדיק ע״ה ושם כל השפעות החסדים והרחמים והגבורה של הקב״ה והוא זן ומפרנס לכנסת ישראל, ועליו נאמר ויקרא לו ה' שלום (שופטים ו׳:כ״ד), ונאמר וראשו מגיע השמימה (בראשית כ״ח:י״ב). העשירי מלכות, שכלן נותנים שפע וברכה לה' ע״י מדת שלום הנותן שלום בין כנסת ישראל להקב״ה. ושם נכנסין קולות התפלות והבקשות, ושם שכר ועונש הצדיקים ומשפט, הוי צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פ״ט), ושם מדת דוד המלך ע״ה, ועליו נאמר בזאת אני בוטח (שם כ״ז), מאת ה' היתה זאת (שם קי״ח).
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק מנין שהקדוש ב״ה מניח תפילין שנאמר (ישעיה סב ח) נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עוזו ואין ימינו אלא תורה שנא׳ (דברים לג ב) מימינו אש דת למו ואין עוזו אלא תפילין שנאמר (תהלים כט יא) ה׳ עוז לעמו יתן. ומנין שהתפילין עוז הם לישראל דכתיב (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך. ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין הני תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו (הנכון כפי פירוש הרשב״א) א״ל (דה״א יז כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד. ומי משבח קוב״ה בשבחייהו דישראל אין דכתיב (דברים כו יז) את ה׳ האמרת היום וה׳ האמירך היום אמר להם הקב״ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, אתם עשיתוני חטיבה (פי׳ ציור אחד בעולם כלומר דבר הנכר שאין כמותו) אחת בעולם דכתיב (שם ו) שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. א״ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי תינח בחד ביתא בשאר בתי מאי א״ל (דברים ד ז) כי מי גוי גדול ומי גוי גדול (שם לג כט) אשריך ישראל (שם ד לד) או הנסה אלהים (שם כו יט) ולתתך עליון אי הכי נפישי להו טובא בתי אלא כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי בחד ביתא אשריך ישראל ומי כעמך, בחד ביתא. או הנסה אלהים, בחד ביתא, ולתתך עליון בחד ביתא וכולהו כתיבי באדרעיה: