ישעיהו סג:ב מדרש: אוצר מדרשים, דברים רבה, תנחומא בובר ושיר השירים רבה

ונתתי את נקמתי באדום (יחזקאל כ״ה י״ד), א״ר שמואל בר נחמן עתיד הקב״ה ללבוש בגדי נקם להנקם משבעים אומות, והקב״ה לובש עשרה לבושים כנגד עשרה שמות שנקראה כלה (עי' פסיקתא פ' שוש אשיש) ואלו הן: באתי לגני אחותי כלה, אתי מלבנון כלה, גן נעול אחותי כלה, מה יפו דודיך אחותי כלה, נפת תטופנה שפתותיך כלה, לבבתני אחותי כלה (שה"ש), קול חתן וקול כלה (ירמיה ל״ג י״א), ותקשרם ככלה (ישעיה מ״ט י״ח), ומשוש חתן על כלה (שב ס"ב ה'), כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה (שם ס"א י'). ואלו עשרה מלבושים: ה' מלך גאות לבש (תהלים צ״ג א') בבריאתו של עולם. לבש ה' עז (שם) ביום מתן תורה, וילבש צדקה כשריון (ישעיה נ״ט י״ז) ביום שמקטרגין או״ה לישראל, וילבש בגדי נקם תלבושת (שם) במפלתה של אדום, חמוץ בגדים מבצרה (שם ס״ג) ביום שלחם הקב״ה על כל או״ה, זה הדור בלבושו (שם) במלחמת גוג ומגוג, ויז נצחם על בגדי (שם) במלחמת איטליא של יון, הוד והדר לבשת (תהילים ק״ד:א׳) אלו שני לבושים שהקב״ה לובש ביום תחיית המתים, מדוע אדום ללבושיך (ישעיה שם) ביום שהקב״ה עושה מלחמתו. וכן הוא אומר אשכיר חצי מדם (דברים ל״ב מ״ד), ד״א אמר הקב״ה אוי לך עשו הרשע שני נביאים נתנבאו עליך עובדיה ויחזקאל, עובדיה אמר קומו ונקומה עליה למלחמה, ויחזקאל אמר ונתתי את נקמתי באדום וגו' (יחזקאל כ״ה י״ד), שותפו של ישמעאל, אוי לך עשו וישמעאל. וכן הוא אומר אהלי אדום וישמעאלים וגו׳ (תהלים פ״ג ז'), אלא גבורי צען אדירי עריצי אדום שרי גדולי תימן כולהם בחרב ובשבי, וכ״כ וחתו גבוריך תימן וגו׳ (עובדיה א׳ ט).

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ (דברים ו, ה), מַהוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, בְּכָל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ שֶׁבָּרָא בְּךָ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם מַעֲלֶה חַיָּב לְקַלֵּס אֶת יוֹצְרוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לַנֶּפֶשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: רוּחַ, נֶפֶשׁ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה. רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא אֶת עוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ מְמַלְּאָה אֶת הַגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל אֶת עוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ סוֹבֶלֶת אֶת הַגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ יְחִידָה בַּגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שֵׁנָה וְהַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ יְשֵׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָהוֹר בְּעוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ טְהוֹרָה בַּגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית, תָּבֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ שֶׁמְקַלֶּסֶת אוֹתְךָ עַד מָתַי הִיא נְתוּנָה בֶּעָפָר (תהלים מד, כו): כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֵּיכֶם יַגִּיעַ הַקֵּץ וְנַפְשׁוֹתֵיכֶם שְׂמֵחוֹת, לְפִיכָךְ יְשַׁעְיָה מְנַחֵם אוֹתָן וְאוֹמֵר (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כַּלָּה, וְאֵלּוּ הֵן (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, (שיר השירים ה, א): בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירים ד, ט): לִבַּבְתִּנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירם ד, י): מַה יָּפוּ דֹּדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירים ד, יא): נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, (ישעיה סב, ה): כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה, (ירמיה לג, יא): קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, (ישעיה מט, יח): כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה, (ישעיה סא, י): וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ, וּכְנֶגְדָּן יִשְׂרָאֵל מְעַטְּרִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲשָׂרָה לְבוּשִׁין, וְאֵלּוּ הֵן (איוב כט, יד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי, הֲרֵי שְׁנַיִם, (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן, (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבּשֶׁת, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (דניאל ז, ט): לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, הֲרֵי עֲשָׂרָה. דָּבָר אַחֵר, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה', לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וּבְנָה וַחֲתָנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם כו', כְּדִכְתִיב בִּפְסִיקְתָּא עַד שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ.

ארצה שעיר שדה אדום, [מהו ארצה שעיר], שהוא מעמיד שערות של אדם, שדה אדום, הוא אדום, ומאכלו אדום, וגבוריו אדומים, ולבושו אדום, ומגיניו אדומים, וארצו אדומה, ומי שעומד כנגדו אדום, ומי שפורע ממנו אדום, בלבוש אדום. הוא אדום, ויצא הראשון אדמוני (בראשית כה כה), ומאכלו אדום, מן האדום האדום הזה (שם שם ל), וגבוריו אדומים, מגן גבוריהו מאדם (נחום ב ד), ולבושו אדום, אנשי חיל מתולעים (שם), מגיניו אדומים, מגן גבוריהו מאדם (שם), וארצו אדומה, ארצה שעיר שדה אדום, ומי שעומד כנגדו הוא אדום, הוא דוד, וישלח ויביאהו והוא אדמוני (ש"א טז יב), ומה כתיב בו, וישם באדום נציבים (ש"ב ח יד), ומי שפורע ממנו אדום, ודודי צח ואדום (שה"ש ה י), מי זה בא מאדום )ישעיה סג א), בלבוש אדום, מדוע אדום ללבושיך וגו' (שם ב).