לָ֣מָּה תַתְעֵ֤נוּ יְהוָה֙ מִדְּרָכֶ֔יךָ תַּקְשִׁ֥יחַ לִבֵּ֖נוּ מִיִּרְאָתֶ֑ךָ שׁ֚וּב לְמַ֣עַן עֲבָדֶ֔יךָ שִׁבְטֵ֖י נַחֲלָתֶֽךָ׃
שמות רבה
מהו אשר נשבעת להם בך? חזקיה ורבי ור' יהושע בן לוי חזקיה אמר: אמר משה: אילו בשמים ובארץ נשבעת לאבותם, יפה אתה עושה להם, שהיית אתה מכלה את בניהם. למה? כשם שהשמים והארץ בטלים, אף השבועה שלהם עוברת. רבון העולם! לא בך נשבעת לאבותם, שאין אתה מכלה את בניהם?! לא אמרת לאברהם (בראשית כב): בי נשבעתי! מהו בי נשבעתי? אמר הקב"ה לאברהם: כשם שאני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, כך שבועתי קיימת לעולם, ולעולמי עולמים. הוי, יפה אמר משה כשאמר: אשר נשבעת להם בך בעבור קדושת שמך עשה, ולא תחלל שמך. ור' יהושע בן לוי אמר: בשביל זכות האבות, ובזכות השבטים, עשה הקב"ה. ומנין אתה יודע שהזכיר משה השבטים כאן? בא ישעיה ופירשה, שנאמר (ישעיה סג): שוב למען עבדיך שבטי נחלתך. מכאן, שהשבטים נקראו עבדים, לפיכך אתה דורש (שמות לב): זכור לאברהם ליצחק ולישראל, אלו ג' האבות. עבדיך, אלו השבטים. מיד נתרצה להם, שנאמ: וינחם ה' על הרעה. כיון שראה הנביא כך, התחיל אומר (מ"ב יד): ולא דבר ה' למחות את שם ישראל. אמר רבי אחא בשם רבי יונתן דבית גברין: אנו מוצאין דבר ה' למחות את ישראל בעגל, ומרגלים, והוא אומר: ולא דבר ה' למחות?! אמר רבי לוי: כיון שאמר למשה: הרף ממני, שפתח לו פתח, שיבקש עליהן רחמים. הוי, ולא דבר ה' למחות את שם ישראל. ור' תנחומא אמר: כיון שאמר לו (שמות לב): ואעשה אותך לגוי גדול הוי, ולא דבר ה' למחות את שם ישראל. למה? שמשה, מישראל הוא:
אגדת בראשית
[ד] ד"א ויהי בעלות המנחה. ולמה לא אמר אלהי אברהם אלהי יצחק אלהי יעקב, אלא אמר אלהי אברהם יצחק וישראל, אלא אמר אליהו עכשיו אני יודע שנשתקעו ישראל אחר הבעל, ואין יודעין עוד מהו האלהים, ואם אתפלל ואומר אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, עכשיו הן אומרים שלשה אלוהות הן, שהרי אף אליה כך ביקש, לפיכך לא הזכיר אלא אחד בלבד, ה' אלהי אברהם יצחק וישראל, אם אין אתה עושה בזכות האבות, עשה בזכות השבטים, שנאמר שוב למען עבדיך שבטי נחלתך (ישעי' סג יז) וכן הוא אומר ויקח אליהו שתים עשרה אבנים (למספר שבטי בני ישראל) [כמספר שבטי בני יעקב] (מ"א יח לא) ואמר היום יודע (שם שם לו), הנח לי מה שעשית למצרים, דכתיב וידעו מצרים כי אני ה' (שמות יד ד), והנח לי מה שעשית לאבותינו, שנאמר וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם (יחזקאל לו לו), והנח לי מה שאתה עתיד לעשות, שנאמר והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים (יחזקאל לח כג), אותה שעה כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך (מ"א יח ל"ו), אם אין אתה עושה בשביל אברהם ויצחק ויעקב, עשה להודיע כי עבדיך אני כבר אמרתי להם הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא (מלאכי ג כג), אם תעשה עכשיו הן מאמינין מה שאתה עתיד לעשות עמדי, ובדבריך עשיתי (מ"א שם), על שמך עשיתי, כל אלו האוכלוסין עשו בשביל הבעל, ואני לעצמך, בשביל שמך, אלא בבקשה ממך אל תביישני מהר ענני, ענני ה' ענני (מ"א שם לז) ענני באש, ענני במים, ענני בעולם הזה, ענני לעתיד לבא, ענני בנביאי הבעל, ענני בנביאי האשרה, ואם תעשה כך, שירה אנו אומרים לפניך, וכן דוד אומר אודך כי עניתני ותהי לי לישועה (תהלים קיח כא).
בראשית רבה
ויעברו אנשים מדינים סוחרים, עברו אותן הדיינים. רבי יהושע בן בייתוס בשם ר' יהודה בר סימון, כתיב (ישעיה סג): למה תתענו ה' מדרכיך, כשרצית, נתת בלבם לאהוב; וכשרצית, נתת בלבם לשנוא. אמר הקדוש ברוך הוא: אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף מעות, שהן חמש סלעים, לפיכך, יהיה כל אחד ואחד מפריש ערך בנו, חמש סלעים במנה צורי. אמר רבי יהודה בר סימון: אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף, לפיכך, יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגלגולת, הה"ד (שמות לח): בקע לגלגולת מחצית השקל: