אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֺ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃
שמות רבה
אל מדבר שור - אין אנו מוצאין שיש מדבר ששמו שור. ומהו מדבר שור? אמר רבי יצחק: בזכות אברהם, שדברתי עמו ואמרתי לו (בראשית טו, יד): וגם את הגוי אשר יעבודו וגו' שכתוב בו (שם כ, א): וישב בין קדש ובין שור. רבי אבין אומר: מהו מדבר שור? שנתאוו ישראל ליעשות בו שורות שורות, דגלים דגלים. דבר אחר: מדבר שור, מדבר כוב. אמרו עליו, על מדבר כוב, שהוא שמונה מאות פרסה, ומלא נחשים שרפים ועקרבים. רבי אבא הסיח לפני רבינו: פעם אחת עבר אדם בתוך מדבר כוב זה, וראה נחש אחד ישן, והיה בו כקורת בית הבד וראה את הנחש והוא לא ראהו, מרוב שנכנסה בו חרדה, נתבהל ונשר שערו והיו קורין אותו מרוטה. הוא שמשה אמר להם לישראל (דברים ח, טו): המוליכך במדבר הגדול והנורא. אמר רבי יוסי בר חנינא: אין אנו יודעין למי הוא אומר גדול, אם להקדוש ברוך הוא או למדבר, אלא אמר להם משה: גדול ונורא הוא אלהים, שהייתם מכעיסים אותו ומהלכין באותו מדבר, שהוא מלא נחשים ועקרבים, ושרפים ורעבון, והוליך אתכם בתוכו בשלום. ולא עוד, אלא שהיו הנחשים והשרפים רובצים בפניהם, כדי שלא יתבהלו ישראל מהן. דבר אחר: מהו מדבר שור? אלא, עד שלא יצאו ישראל ממצרים, היה העולם מדבר, כיון שיצאו נעשה העולם שור. דבר אחר: עד שלא קבלו ישראל את התורה, היה העולם עשוי מדבר, כיון שקבלו את התורה, נעשה העולם שור, אלו דברי רבי יהודה בר רבי סימון. אמר הקדוש ברוך הוא: לעתיד לבוא כן אני עושה לציון, שהיא מדבר, כדכתיב (ישעיה סד, ט): ציון מדבר היתה. ולעתיד לבוא אני אהיה לה שור, שנאמר (זכריה ב, ט): ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה:
שמות רבה
בא וראה כמה משובחת פרשה זו, כמה פרשיות בה וכמה אזהרות הזהיר הקב"ה לישראל בפרשה זו. כי תקנה עבד עברי כי ימכור איש את בתו לאמה ומכה אביו ומה ענין אלו לאלו? אמר להם הקב"ה לישראל: אני קניתי אתכם במצרים, בי' מכות שהראיתי, שנאמר ( תהלים קלט): נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד, כשם שאתם מצווים לא תעבוד באחיך יותר מו' שנים, שלא בראתי את העולם אלא לו' ימים, לפיכך נתתי לך ו' שנים, שתהא רשאי לעבוד בעבד עברי. כי ימכור איש את בתו לאמה, בת אחת היתה לי ומכרתיה לכם, שאין אתם מוציאין אותה אלא חבושה בארון, לא תצא כצאת העבדים, נהגו בה כבוד ששביתם אותה מאצלי, שנאמר (שם סח): עלית למרום שבית שבי. וכן דוד משבח (שם קמז) הללויה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים. ר' שמואל אומר: הזהיר הקב"ה קל בחמור, שהרבה אזהרות יש כאן, כגון: מכה אביו ואמו. אמר הקב"ה: חם אבי כנען, לא הכה אלא ראה בלבד, עכשיו הוא ובניו עבדים לעולם, המקלל והמכה עאכ"ו! ומי היו אלו? עשרת השבטים, שלא רצו ליתן עליהם עולו של הקב"ה, ובא סנחריב עליהם והגלם. משל למלך, שהיו לו י' בנים ומרדו בו, ובטלו י' דיוטגמאות שלו. אמר להם: כשם שבטלתם שלי, כך אני משלח לזבוב ויפרע מכם. כך י' השבטים מרדו בהקב"ה ובטלו את התורה, שנאמר (ירמיה ה): כחשו בה' ויאמרו לא הוא, הביא עליהם הזבוב, שנאמר (ישעיה יז): ישרוק ה' לזבוב, זה סנחריב, הוי אם בטלו ישראל את המצות, כאילו מקללין אב ואם, ואין אב אלא הקב"ה, שנא' (שם סד): ועתה ה' אבינו אתה. וְאֵם זו התורה, שנאמר (משלי א): ואל תטוש תורת אמך, והיא מגודלת בסיני שנאמר (שם ד): בדרך חכמה הוריתיך: