עָרֵ֥י קָדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרוּשָׁלִַ֖ם שְׁמָמָֽה׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף כג) אמר רבי יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו האומות מירושלים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לה שנאמר (ישעיה מא יט) אתן במדבר ארז שטה והדס ועין שמן וגו׳ ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר (שם סד ט) ציון מדבר היתה ירושלים שממה. ואמר רבי יוחנן כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר דליכא דליתהני מיניה. איכא דאמרי אמר רבי יוחנן כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמיד חכם דומה להדס במדבר דחביב. ואמר רבי יוחנן אוי להם לעכו״ם שאין להם תקנה שנאמר (שם ס יז) תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת וגו׳ תחת רבי עקיבא וחבריו מאי מביאין ועליהם נאמר (יואל ד כא) ונקיתי דמם לא נקיתי וה׳ שוכן בציון:
עין יעקב
כא כְּתִיב: (ישעיהו ל״ג:כ״א) "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנוּ". (אמר רב יהודה:) אָמַר רַב: זוֹ בּוּרְנִי גְּדוֹלָה. הֵיכִי עַבְדֵי? מַיְתִין שִׁיתָּא אַלְפֵי גַּבְרֵי בִּתְרֵיסַר יַרְחֵי־שַׁתָּא, וְאַמְרֵי לָהּ: תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרָא בְּשִׁיתָּא יַרְחֵי־[שַׁתָּא]. (ומייתו ספינתא) וְטָעֲנִין לָהּ חַלָא עַד דְּשַׁכְנָא. וְנָחִית בַּר־אַמוֹרָאִי וְקָטַר אַטוּנֵי דְּכִיתְנָא בְּכִיסְתָּא, וְקָטַר לְהוּ בִּסְפִינְתָּא, וְנָטְלוּ חַלָא וְשָׁדוּ לְאִבְּרָאִי, וְכַמָּה דְּמִידַלְיָא, עָקְרָא וּמַיְתִּיָּא, וּמִחְלַף עַל חַד תְּרֵין בְּכַסְפָּא. תְּלָת פַּרְוָתָא הַוְיָין, תַּרְתֵּי בֵּי רוֹמָאֵי, וַחֲדָא בֵּי פַּרְסָאֵי. דְּבֵי רוֹמָאֵי מַסְקָן כִּיסְתָּא, דְּבֵי פַּרְסָאֵי מַסְקָן מַרְגָלְיָתָא, וּמִקַּרְיָיא: 'פַּרְוָותָא דְּמַשְׁמְהִיג'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה שֶׁנָּטְלוּ גּוֹיִם מִירוּשָׁלַיִם, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם מא) "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז, שִׁטָּה, וַהֲדַס, וְעֵץ שָׁמֶן" וְגוֹ'. וְאֵין 'מִדְבָּר' אֶלָּא יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם סד) "צִיּוֹן מִדְבָּר הָיְתָה, יְרוּשָׁלַםִ שְׁמָמָה". וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ, דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר. (דליכא דליתהני מיניה) וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: (אמר רבי יוחנן:) כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, דְּחָבִיב! (לכל, ומאן דשקיל, מיניה שקיל) וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹי לָהֶם לַגּוֹיִם, (עובדי כוכבים) שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס׳:י״ז) "תַּחַת הַנְחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת" וְגוֹ'. תַּחַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, מַאי מְבִיאִין? וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: (יואל ד׳:כ״א) "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי, וַה' שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן".
מדרש תהילים
האויב תמו חרבות לנצח. האויבים תמו וחרבותיהם קיימות לנצח. כגון קוסטאנטינוס בנה קוסטאנטינא. פילוס בנה פיליא. אנטיוכוס בנה אנטוכיא. אלכסנדרוס בנה אלכסנדריא. סקילוס בנה סיציליא. הם תמו וחרבותיהן קיימין. ואתה כביכול ערים נתשת. (עיין ישעיה סד ט) ציון וירושלים עיר קדשך היו מדבר שממה. אבד זכרם המה וה' לעולם ישב. דבר אחר האויב תמו חרבות. כגון קסרין ורומי. וערים נתשת (מלאכי א ד) כי תאמר אדום רוששנו. פיליפוס שאל את רבי אלעשא לא כך אמר הנביא כי תאמר אדום רוששנו המה יבנו ואני אהרוס. והרי כל בנין שבנינו קיימין. אמר לו לא דבר הכתוב כנגד הבנין אלא כנגד העצות. שכל מה שאתם יושבין ומחשבין בלבבכם לבנות עלינו לכלותנו הוא הורס את עצתכם. אמר לו חייך כך אנו יושבים בכל שנה לכלות אתכם וחד סב אתי ומבטל לן: