ישעיהו סד:י מדרש: מדרש לקח טוב, איכה רבה, אוצר מדרשים ומדרש תהילים

איכה יעיב באפו. העריב והחשיך והאפיל כענין שנ' (איכה ג מד) סכותה בענן לך והעב מאפיל יותר לכך נאמ' איכה יעיב באפו' על רוב מעשיהם וההכעשות שהיו מכעיסים לפני השם הביא עליהם אפו כענין שנ' (דברים כט כו) ויחר אף י"י בארץ היא להביא עליה את כל הקללה. השליך משמים ארץ תפארת ישראל עד שהיו מובטחין והיית רק למעלה והיו מטה מטה לא היתה עלייהם כירידתם שעליתם מעט מעט כענין שנ' (הושע יא ג) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי ארכיב אפרים וכשחטאו השליך משמים ארץ תפארת ישראל זה בית המקדש כענין שנ' (ישעיה סד י) בית קדשנו ותפארתנו. ולא זכר הדום רגליו ביום אפו זה בית המקדש שנ' (ישעיה סו א) השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואו' (תהלים קלב ז) נבואה למשכנותיו נשתחוה להדום רגליו ורז"ל דרשו במדרש על שחסר וי"ו הדם רגליו. אמר ר' חניא בר יצחק אמר הנביא לא זכר השם הדם של זקן שנימול לצ"ט שנה. ביום אפו. אפו אפו שני פעמים אחד על מקדש ראשון ואחד על מקדש שני.

נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בְּאֵיזוֹ הֲפֵכָה (דברים כט, כב): כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם. יִרְמְיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ נַחֲלָתֵנוּ, יְשַׁעְיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ (ישעיה סד, י): בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. בָּא אָסָף וְאָמַר לֹא נַחֲלָתֵנוּ הִיא וְלֹא בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הִיא, אֶלָּא בָּאוּ גּוֹיִם לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עט, א): אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם לְעִיִּים.

ד״א, וכל העם רואים – מלמד שלא היה אחד מהם סומא. ויענו כל העם – מלמד שלא היה אחד מהם אלם. ויאמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע – מלמד שלא היו בהם חרשים. וכמה דברות שמעו מפי הקב״ה? שתים, אנכי ולא יהיה, שנאמר שתים זו שמעתי (תהילים ס״ב:י״ב). אמר הקב״ה לישראל, אם אתם מקיימים אנכי ה׳ אלהיך – מקיים אני אני ה׳ אלהיכם, ואם לאו – אקיים בכם אנכי ה׳ אלהיך אל קנא (שמות ה׳). אם אתם מקיימים לא יהיה לך – אקיים לכם והייתי לכם לאלהים, ואם לאו – אקיים בכם שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ (ירמיה ט״ו א'), אם אתם מקיימים לא תשא – אקיים בכם נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עזו (ישעיהו ס״ב:ח׳), ואם לאו – אקיים בכם ויקצף וישבע לאמר אם יראה איש וגו׳ (דברים ל״ה). אם אתם מקיימים זכור – אקיים ונזכרתם לפני ה׳ אלהיכם ונושעתם, ואם לאו – אקיים בכם וראו את כל ערותך (יחזקאל ט״ז:ל״ז). אם אתם מקיימים כבד את אביך – אקיים למען יאריכון, ואם לאו – אקיים בכם אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ (יחזקאל כ״ב ז'). אם אתם מקיימים לא תרצח – אקיים לכם וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כ״ו:כ״ה), ואם לאו – אקיים בכם והבאתי עליכם חרב (שם). אם אתם מקיימים לא תנאף – אקיים לכם אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל (ירמיה ל״א י"ב), ואם לאו – אקיים נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ (איכה ה׳ י"א). אם אתם מקיימים לא תגנוב – אקיים לכם חלקו את שלל אויביכם (יהושע כ״ב:ח׳) ואם לאו – ויעל שישק מלך מצרים וגו' (דברי הימים ב י״ב:ט׳). אם אתם מקיימים לא תענה – אקיים לכם אתם עדי נאם ה׳ (ישעיהו מ״ג:י׳), ואם לאו – אנכי היודע ועד (ירמיהו כ״ט:י״א). אם אתם מקיימים לא תחמוד – אקיים לכם לא יחמוד איש את ארצך (שמות ל״ד:כ״ד) ואם לאו – מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה (ישעיה ס״ד י').