הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה לְפָנָ֑י לֹ֤א אֶחֱשֶׂה֙ כִּ֣י אִם־שִׁלַּ֔מְתִּי וְשִׁלַּמְתִּ֖י עַל־חֵיקָֽם׃
מדרש לקח טוב
פס'. לי נקם ושלם. אמר הקב״ה אני עתיד ליפרע לירושלים כענין שנא' (ישעיהו ל״ד:ח׳) כי יום נקם לה' שנת שלומים לריב ציון. ואומר (שם סה) הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם. לעת תמוט רגלם. בזמן שיביא הקב״ה שכרם. כענין שנאמר (איכה ד׳:כ״ב) תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך. כי קרוב יום אידם וחש עתידות למו. (ירמיה נ) נקמת ה' [אלהינו] נקמת היכלו:
מדרש תנאים
ד״א לי נקם ושלם ואשלם אין כת' כן אלא ושלם אמ' הקב״ה כבר שילמתי לאומ' העולם שכר מצוה קלה שעשו לפני בעולם הזה שנ' (ישע' סה ו - ז) הנה כתובה לפני ומדותי פעולתם ראשונה [ואומ'] (יר' טז יח) ושלמתי ראשונה משנה עונם:
ספרי דברים
דבר אחר לי נקם ואשלם אין כתיב כאן אלא לי נקם ושלם, משלם אני שכר מעשיהם שעשו אבותיהם לפני בעולם הזה וכן הוא אומר (ישעיה סה ו) לא אחשה כי אם שלמתי ואומר (ירמיה טז יח) ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם.