עֹ֗ד הַיֹּרֵשׁ֙ אָ֣בִי לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת מָֽרֵשָׁ֑ה עַד־עֲדֻּלָּ֥ם יָב֖וֹא כְּב֥וֹד יִשְׂרָאֵֽל׃
תנחומא בובר
[וירד יהודה]. זש"ה עוד היורש אביא לך וגו' (מיכה א טו), ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר לאחיותיהם נטלו השבטים, שנאמר ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, וכמה היו הבנות, אלא תיומותיהם היו, שהיתה יולדת עמו תאומים והוא נוטלה, וכן הוא אומר גבי בנימן כי גם זה לך בן (בראשית לה יז), כי זה לך בן לא נאמר, אלא כי גם זה, שילדה אמו תאומה, הוי ויקומו כל בניו וכל בנותיו וגו' (שם לז לה), מכאן אתה למד שנטלו את אחיותיהם, ור' נחמיה מקיים בנותיו כלותיו, שחתנו של אדם כבנו וכלתו כבתו, ואין אדם נמנע מלקרוא לכלתו בתו. אמרו רבותינו יהודה שהיה גדול בבית אביו נטל כנענית, שכתיב וירא שם יהודה, והנביא מכריז עד עדולם יבא (קדוש) [כבוד] ישראל (מיכה א טו), הוי וירד יהודה וגו' ויט עד איש עדולמי.
אגדת בראשית
פרק (ס"ג) [ס"ד] תורה.
[א] ויהי בעת ההיא וירד יהודה (בראשית לח א). זש"ה עוד היורש אבוא לך יושבת מרשה וגו' (מיכה א טו), אמר הקב"ה לישראל, אעפ"י שהתניתי עם אברהם אביכם ואמרתי לו קום התהלך בארץ (בראשית יג יז), עשיתי מה שאמרתי לו, ונתתי לו את כל הארץ, שנאמר ויבוא הבנים וירשו את הארץ (נחמי' ט כד), וכן ואביא אתכם אל ארץ הכרמל (ירמי' ב ז). ארץ שהיא רכה ומלאה, אבל אתם הכעסתם אותי, ותבואו ותטמאו את ארצי וגו' (שם שם), ומה אני עושה לכם, הרי אני מביא את האומות, ומוציאין אתכם ממנה, עוד היורש אבוא לך יושבת מורשה (מיכה שם), מפני שלא שמעתם דבריו של מיכה המורשתי, מה שהיה אומר, שנאמר מיכה המורשתי היה ניבא בימי חזקיהו מלך יהודה וגו' (ירמי' כו יח), לפיכך נעשה להם כך, עוד היורש וגו' עד עדולם יבוא כבוד ישראל (מיכה שם), כיון שיצאו ישראל בגלות, היו שלולין בקולרין ולבושים בגדיהם, עד שהגיעו לעדולם, ויצאו שונאיהן והפשיטו בגדיהם, והניחום ערומים, שנאמר עד עדולם יבוא כבוד ישראל (שם שם), שכבודו של אדם כסותו, ואם אין את מאמין מכאן, ראה מה כתיב והפשיטוך את בגדיך (יחזקאל כג כו) והעמידו אותן ערומים, היו מתביישין, שהיה רואה זה בושתו של זה, וכן ירמיה אומר ויצא מן בת ציון כל הדרה (איכה א ו), מלמד שיצאו בלא לבושים, ואין הדר אלא לבוש, שנאמר זה הדור בלבושו (ישעי' סג א). היו שריה כאילי' (איכה שם). כשם שהאילים הללו הולכים זה אחר זה, וראש כל אחד ואחד באחוריו של חבירו, ורואה בושתו, כך היו ישראל רואין בושה של כל אחד ואחד, ושל עצמם אינן רואים, שהיו שלולים בקולרין, הוי עד עדולם יבוא כבוד ישראל (מיכה שם). מתחילה כך רמז להם משבטו של יהודה כך נעשה להם כשהגיעו עד עדולם.
[א] ויהי בעת ההיא וירד יהודה (בראשית לח א). זש"ה עוד היורש אבוא לך יושבת מרשה וגו' (מיכה א טו), אמר הקב"ה לישראל, אעפ"י שהתניתי עם אברהם אביכם ואמרתי לו קום התהלך בארץ (בראשית יג יז), עשיתי מה שאמרתי לו, ונתתי לו את כל הארץ, שנאמר ויבוא הבנים וירשו את הארץ (נחמי' ט כד), וכן ואביא אתכם אל ארץ הכרמל (ירמי' ב ז). ארץ שהיא רכה ומלאה, אבל אתם הכעסתם אותי, ותבואו ותטמאו את ארצי וגו' (שם שם), ומה אני עושה לכם, הרי אני מביא את האומות, ומוציאין אתכם ממנה, עוד היורש אבוא לך יושבת מורשה (מיכה שם), מפני שלא שמעתם דבריו של מיכה המורשתי, מה שהיה אומר, שנאמר מיכה המורשתי היה ניבא בימי חזקיהו מלך יהודה וגו' (ירמי' כו יח), לפיכך נעשה להם כך, עוד היורש וגו' עד עדולם יבוא כבוד ישראל (מיכה שם), כיון שיצאו ישראל בגלות, היו שלולין בקולרין ולבושים בגדיהם, עד שהגיעו לעדולם, ויצאו שונאיהן והפשיטו בגדיהם, והניחום ערומים, שנאמר עד עדולם יבוא כבוד ישראל (שם שם), שכבודו של אדם כסותו, ואם אין את מאמין מכאן, ראה מה כתיב והפשיטוך את בגדיך (יחזקאל כג כו) והעמידו אותן ערומים, היו מתביישין, שהיה רואה זה בושתו של זה, וכן ירמיה אומר ויצא מן בת ציון כל הדרה (איכה א ו), מלמד שיצאו בלא לבושים, ואין הדר אלא לבוש, שנאמר זה הדור בלבושו (ישעי' סג א). היו שריה כאילי' (איכה שם). כשם שהאילים הללו הולכים זה אחר זה, וראש כל אחד ואחד באחוריו של חבירו, ורואה בושתו, כך היו ישראל רואין בושה של כל אחד ואחד, ושל עצמם אינן רואים, שהיו שלולים בקולרין, הוי עד עדולם יבוא כבוד ישראל (מיכה שם). מתחילה כך רמז להם משבטו של יהודה כך נעשה להם כשהגיעו עד עדולם.
בראשית רבה
ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו - (מלאכי ב) בגדה יהודה ותועבה נעשתה וגו' אמר לו: כפרת יהודה, שקרת יהודה, ותועבה נעשתה בישראל. יהודה נעשה חולין. (שם:) כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב. ויהי בעת ההיא (מיכה א) עוד היורש אביא לך יושבת מרשה עד עדולם יבא מלכן וקדושן של ישראל, עד עדולם יבא כבודן של ישראל, עד עדולם יבא, דכתיב: ויט עד איש עדולמי. ויהי בעת ההיא רבי שמואל בר נחמן פתח: (ירמיה כט) כי אנכי ידעתי את המחשבות שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק, בורא אורו של מלך המשיח. ויהי בעת ההיא וירד יהודה (ישעיה סו) בטרם תחיל ילדה קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, ויהי בעת ההיא :