לָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֤י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
מדרש שכל טוב
אחר שלוחיה. ר' יהושע אומר מאחר שפטרה הימנו בגט, נאמר כאן שילוח ונאמר להלן שילוח, דכתיב ושלחה מביתו (דברים כד א), מה להלן גט כריתות, אף כאן גט כריתות. ופשטיה דקרא לאחר שהוליכה למצרים עם בניו וראה את אחיו בצער, ואת עצמו ואשתו ובניו בסכנה, אמר הרי יש לי חמי במקום רחוק, טוב לי לשלוח אצלו את אשתי ואת בניי להנצל שם. אי נמי ששלחה ופטרה הימנו במאמר, ופרע לה מתן מוהרה, שנקראו שילוחים, ודומה לדבר לכן תתני שילוחים על מורשת גת (מיכה א יד), ויתנה שלוחים לבתו אשת שלמה (מ"א ט טז), ותירגם יונתן בן עוזיאל ויהבה מתנן:
מדרש שכל טוב
ותקרא את שמו שלה. לפי ששגג יהודה במכירת יוסף נקרא זה שלה, לשון תרגום, שגגה מתרגם שלה, ולבי רחש להדבירו על אופן שנאמר והיה בכזיב בלדתה אותו, כזיב ושלה עניין חד הם, שכן כתיב באלישע לא תשלה אותי (מ"ב ד כח), וכתיב אל תכזב בשפחתך (שם שם טז), וזכר לדבר בתי אכזיב לאכזב (מיכה א יד):
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(מ״א יא כט) ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלים וגו׳ תנא משום רבי יוסי עת היא מזומנת לפורעניות. (בראשית לח א) ויהי בעת ההיא וירד יהודה תנא משמיה דרבי יוסי עת היא מזומנת לרעה (ירמיה נא יח) בעת פקודתם יאבדו תנא משום רבי יוסי עת - מזומנת לפורענות. (ישעיה מט ח) בעת רצון עניתיך תנא משום ר׳ יוסי עת היא מזומנת לטובה. (שמות לב לד) וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם תנא משום ר׳ יוסי עת היא מזומנת לפורענות. (מ״א יב א) וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו תנא משום ר׳ יוסי מקום מזומן לפורענות בשכם ענו את דינה בשכם מכרו אחיו את יוסף בשכם נחלקה מלכות בית דוד (שם יא כט) וירבעם יצא מירושלים וגו׳ אר״ח ב״פ שיצא מפתקה של ירושלים. (שם) וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה אר"נ בשלמה חדשה מה שלמה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו של ירבעם לא היה בו שום דופי ד״א שלמה חדשה שחדשו דברים שלא שמעה אוזן מעולם. מאי ושניהם לבדם בשדה אר״י שכל ת״ח דומין לפניהם כעשבי השדה וא״ד שכל טעמי התורה מגולין להם כשדה. (מיכה א יד) לכן תתנו שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל אר״ח בר פפא יצתה בת קול ואמרה להן מי שהרג את הפלשתי והוריש אתכם גת תתנו שלוחים לבניו בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל: