בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק׃
אסתר רבה
בַּיָּמִים הָהֵם (אסתר א, ב), זֶה הוּא אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַדִּין פִּיתְקִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְרָשָׁע זֶה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה מַרְזֵיחִין. אָמַר לָהֶם תְּנוּ יָמִים כְּנֶגֶד יָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחמיה יג, טו): בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וגו'. רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר אַלְּלָא וַוי הָיוּ אוֹתָן הַיָּמִים. אָמַר רַב בֵּיבַי הָהֵם, הָהּ לְאוֹתָן הַיָּמִים. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל ל, ב): הֵילִילוּ הָהּ לַיּוֹם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק נִהְיָה לְאוֹתָן הַיָּמִים. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (מיכה ב, ד): וְנָהָה נְהִי נִהְיָה.