וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה׃
שמות רבה
עברו מן הדרך אשר צויתים - אין כתיב כאן, אלא סרו מהר מן הדרך, כשהיו בסיני, היו שושנים, וורדין, עכשיו נעשו סריות, נעשו כזבים, לא עשו לא שעה ולא שתים, אלא מיד סרו. אמר ר' שמעון בן יוחאי: אחד עשר יום היו עם הקב"ה, וכ"ט יום היו מתחשבים, היאך לעשות את העגל, כמו שכתוב (דברים א): אחד עשר יום מחורב, ואחר באו לדרכי עשו דרך הר שעיר. ור' אליעזר בן יעקב אומר: כ"ט יום היו עם הקב"ה, וי"א יום היו מתחשבין היאך לעשות העגל, כמו שכתוב: אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר, שעשו מעשה שעיר. דבר אחר: הר שעיר מה עֵשָׂו מחרף ומגדף, אף הם מחרפים ומגדפים לפני עבודת כוכבים. מה עֵשָׂו עובד עבודת כוכבים, אף הם עשו כן. ור' יהודה ב"ר אלעאי אומר: יום אחד היו עם הקב"ה. מנין שכן? מיכה מפרש (מיכה ב): ואתמול עמי לאויב יקומם. אמר לו הקב"ה: אתמול אמרתם (שמות כד): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע והיום, אלה אלהיך ישראל. ור' שמעון בן חלפתא אמר: שני ימים, שנאמר (ירמיה ב): ועמי שכחוני ימים אין מספר. כמה ימים? שנים. ורבי יונה אמר: טעמא מפסוק אחר, שנאמר (ישעיה נח): ואותי יום יום ידרשון: