מיכה ג:יא מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, במדבר רבה ומדרש לקח טוב

מקדש ראשון מפני מה חרב מפני שהיו בו שלשה דברים עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים. עבודת כוכבים דכתיב (ישעיה כח כ) כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס. מאי כי קצר המצע מהשתרע א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן קצר מצע זה מהשתרר עליו שני רעים כאחד. והמסכה צרה כהתכנס א״ר שמואל אמר רבי יונתן כי מטא רבי יוחנן להאי פסוקא בכי אמר מאן דכתיב ביה (תהלים לג ז) כונס כנד מי הים תעשה לו מסכה צרה. ג״ע דכתיב (ישעיה ג טז) ויאמר ה׳ יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים וכו׳. ש״ד דכתיב (מ״ב כא טז) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה וכו׳. רשעים הם אלא שתלו בטחונם בהקב״ה. אתאן למקדש ראשון דכתיב (מיכה ג יא) ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה׳ ישענו וגו׳ לפיכך הביא הקב״ה ג׳ פורעניות כנגד ג׳ עבירות שבידם שנאמר (שם) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער:

ו מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: "עֲבוֹדָה זָרָה", "גִּלּוּי עֲרָיוֹת", וּ"שְׁפִיכוּת דָּמִים". "עֲבוֹדָה זָרָה" דִּכְתִיב: (ישעיהו כ״ח:כ׳-כ״א) "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס". מַאי "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ"? (אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן) [אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן]: קָצַר מַצָּע זֶה (מהשתרע) [מֵהִשְׂתָּרֵר] עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד. "וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס", אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: (אמר רבי יונתן:) כִּי מָטָא רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן] לְהַאי פְּסוּקָא, בָּכִי, אָמַר: מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ: (תהילים ל״ג:ז׳) "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם", תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה?! "גִּלּוּי עֲרָיוֹת" דִּכְתִיב: (ישעיהו ג׳:ט״ז) "וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן" וְגוֹ', "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְנוֹת צִיּוֹן", שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרֻכָּה בְּצַד קְצָרָה. "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן", שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה. "וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם", דַּהֲווּ מַלְיָין כּוּחְלָא עֵינַיְהוּ. "הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה", שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. "וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה", אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבִיאוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן, וּמַנִּיחוֹת בְּמִנְעֲלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַםִ, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם, וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר הָרַע כְּאֶרֶס. (דעכנא) "שְׁפִיכוּת דָּמִים" דִּכְתִיב: (מלכים ב כ״א:ט״ז) "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַםִ פֶּה לָפֶה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'". *)) רְשָׁעִים הֵם, אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲתָאָן לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב: (מיכה ג׳:י״א) "רָאשֶׁיהָ בְשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ בְכֶסֶף יִקְסֹמוּ, וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ" וְגוֹ'. לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר". אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי (שאנו בקיאים בו) שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת: "עֲבוֹדָה זָרָה", וְ"גִלּוּי עֲרָיוֹת", וּ"שְׁפִיכוּת דָּמִים". וּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לָא הַוְיָה שִׂנְאַת חִנָּם?! וְהָכְּתִיב: (יחזקאל כ״א:י״ז) "מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב הָיוּ אֶת עַמִּי, לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ", וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה, וְדוֹקְרִים זֶה אֶת זֶה בַּחֲרָבוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹנָם! הַהוּא, בִּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הוּא דַּהֲוָאִי, דִּכְתִיב: (שם) "זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם, כִּי הִיא הָיְתָה בְּעַמִּי" וְגוֹ'. וְתַנְיָא: "זְעַק וְהֵילֵל", יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "הִיא בְּכָל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל". (מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספוק אל ירך) רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר קָאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם, נִתְגַּלָּה קִצָּם. אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, א): הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וגו', זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג. (עמוס ו, א): וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח בְּסֶבַּסְטֵי. (עמוס ו, א): נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם, הַבָּאִים מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת שֵׁם וְעֵבֶר, שֶׁמִּשָּׁם נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עִבְרִים. (עמוס ו, א): וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הֵם מִתְעַסְּקִין בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, מִי חָכָם כְּבִלְעָם, מִי גִּבּוֹר כְּגָלְיַת, מִי עָשִׁיר כְּהָמָן, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֲחִיתֹפֶל לֹא הָיָה חָכָם, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה חָכָם, שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה גִּבּוֹר, דָּוִד לֹא הָיָה גִּבּוֹר, קֹרַח לֹא הָיָה עָשִׁיר, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מלכים א י, כז): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּיְרוּשָׁלָיִם וגו', וּמַסְכִּימִין כֻּלָּם כְּדִבְרֵי יִשְׂרָאֵל. (עמוס ו, ב): עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ, זֶה קְטֵיסִיפוֹן. (עמוס ו, ב): וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה, זוֹ חֲמַת אַנְטוֹכְיָא. (עמוס ו, ב): וּרְדוּ גַּת פְּלִשְׁתִּים, אֵלּוּ תְּלוּלַיָא דְּפַלַסְטִינֵי. (עמוס ו, ב): הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה, זֶה צִיּוֹן וְשׁוֹמְרוֹן. (עמוס ו, ב): אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק גָּדוֹל וְטוֹב נָתַתִּי לָכֶם שֶׁאֵין לְאַחַת מִכָּל הָאֻמּוֹת טוֹב וְגָדוֹל מֵחֵלֶק שֶׁלָּכֶם, וְלָמָּה אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנִי וְאֵין אַתֶּם מִתְיָרְאִים מִמֶּנִּי שֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת עַל שֶׁאֵין אַתֶּם מְשִׂימִין דְּבָרַי עַל לְבַבְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ג): הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע, זֶה יוֹם שֶׁל גָּלוּת, שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתוֹ מִלִּבָּם, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים: לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. (עמוס ו, ג): וַתַּגִּשׁוּן שֶׁבֶת חָמָס, הִגַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם לֵישֵׁב אֵצֶל הֶחָמָס, זֶה עֵשָׂו, כְּמָה דְתֵימָא (עובדיה א, י): מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב וגו'. (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, עַל עַרְסִין דְּפִיל. (עמוס ו, ד): וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִין בַּעֲבֵרוֹת אֶת מִטּוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה וּמַסְרִיחִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. (עמוס ו, ד): וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק, בּוֹאוּ וּרְאוּ, כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הָיָה לוֹ מָיוֹמָס בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לֵילֵךְ לַמָּיוֹמָס שֶׁלּוֹ הָיָה מַעֲבִיר כָּל הַמִּרְעֶה לְפָנָיו וְהָיָה נוֹטֵל הַשָּׁמֵן שֶׁבָּהֶם וְעוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹחֲטוֹ. (עמוס ו, ה): הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה דָּוִד מְשׁוֹרֵר עַל יְדֵי נְבָלִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבָלִים לְשׁוֹרֵר עַל הַיַּיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן. רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנָן, רַב אָמַר קְלוּרַיָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים. רַבָּנָן אָמְרֵי בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זַרְבּוּבִיּוֹת. מֵהֵיכָן שׁוֹתִים, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מִפַּתְגִּיתָא, שֶׁהָיָה יֵינוֹ מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף. רַבָּנָן אָמְרִין בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא מִפְּלוּגָתָא. (עמוס ו, ו): וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ, רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר זֶה שֶׁמֶן אוֹנְפָקִינוֹן, שֶׁמֵּשִׁיר אֶת הַשֵֹּׂעָר וּמַחֲלִיק אֶת הַבָּשָׂר. רַבִּי יַנַּאי אָמַר שֶׁמֶן אַנְטַכְּנוֹן, וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, (עמוס ו, ו): וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף, מַה סּוֹפָן עַל יְדֵי יַיִן נִתְפַּתּוּ וְזָנוּ, וּלְכָךְ יִגְּלוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וגו', הָא לָמַדְנוּ כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן יֵשׁ עֶרְוָה, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם עֶרְוָה, וּלְפִיכָךְ יַזִּיר אָדָם עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתוֹ, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.