וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים יִ֠הְיֶה הַ֣ר בֵּית־יְהוָ֤ה נָכוֹן֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֥א ה֖וּא מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ עָלָ֖יו עַמִּֽים׃
פסיקתא דרב כהנא
[ד] ר' פנחס בשם ר' ראובן א', עתיד הק' להביא סיני ותבור וכרמל, ולבנות בית המקדש על גבי ראשיהם. ומה טעמ', והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית י"י בראש ההרים (שם ב:ב). א"ר חומא ודייך עד כאן, אלא בית המקדש אומ' שירה וההרים עונים אחריו, ומה טעמ', ונשא הוא מגבעות (מיכה ד:א). ואין לשון זה ונשא אלא שירה, ומה טעמ' וכנניהו שר הלוים במשא יסור במשא כי מבין הוא (ד"ה א' טו:כב). ר' הושעיה בשם ר' אפס עתידה ירושלם לעשות קסילפנס לאומות העולם והם מהלכין לאורה. ומה טעמ', והלכו גוים לאורך וג' (ישעיה ס:ג). א"ר אחא נמשלו ישר' כזית, זית רענן יפה פרי תואר (ירמיה יא:טז), ונמשל הק' כנר, נר אלהים נשמת אדם (משלי כ:כז), מה דרכו של שמן להנתן בנר והן מאירים שניהם כאחת, כך א' הקב"ה לישראל, בניי הואיל ואורי הוא אורכם ואורכם הוא אורי, אני ואתם נלך ונאיר לציון, קומי אורי כי בא אורך (ישעיה ס:א).
מדרש תהילים
כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. א"ר יוחנן עובדא הוה בחד בר נש היה מדליק את הנר בלילה והיה כבה ומדליקו כבה ומדליקו. אמר עד מתי אהיה מתיגע והולך ממתין אני עד שתזרח השמש ואני הולך לאור החמה. כך ישראל נשתעבדו במצרים עמדו משה ואהרן וגאלם. חזרו ונשתעבדו בבבל וחוזרין ונגאלין על ידי חנניה מישאל ועזריה. חזרו ונשתעבדו ליון ונגאלו על ידי מתתיהו חשמונאי ובניו. וחזרו ונשתעבדו באדום אמרו ישראל הרי נתיגענו נגאלין ומשתעבדין אין אנו מבקשים שיאיר לנו בשר ודם (למטה) אלא הקדוש ברוך הוא. שנאמר (תהלים קיח כז) אל ה' ויאר לנו. אמר ר' שמעון בן לקיש אמר הקדוש ברוך הוא לישראל מבקשים אתם לספות עם העכו"ם בעולם הזה. אמרו לפניו רבונו של עולם (שם קמא ד) אל תט לבי לדבר רע. למה שהן עוללות. שנאמר התעולל עלילות ברשע. אפילו במנות הנעימות שלהן אין אנו מבקשים. שנאמר (שם) ובל אלחם במנעמיהם. ובמה אנו חפצים במנות שלך. כי עמך מקור חיים באורך וגו'. א"ר אושעיא בשם ר' פנחס עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל הגוים לעתיד לבוא. שנאמר (ישעיה ס ג) והלכו גוים לאורך. א"ר שמואל בר נחמני על ידי שישראל משמשין בעולם הזה לאור החמה ולאור הלבנה. אבל לעתיד לבוא אינן צריכין להן שנאמר (שם יט) לא יהיה לך השמש לאור יומם. ומי מאיר להם הקב"ה. שנאמר (שם) והיה לך ה' לאור עולם. א"ר פנחס בשם ר' ראובן עתיד הקב"ה להביא לתבור ולכרמל וליתן ירושלים בראשם. שנאמר (שם ב ב) נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים. אמר רבי יהודה ולא עוד אלא שהן עתידין לומר מיני זמר לישראל. (שנאמר ויכוננו עיר האלקים בשיר):
בראשית רבה
(משלי טז) בחיק יוטל את הגורל, זה גורלו של יוה"כ. ומה' כל משפטו, לידע איזה הוא לשם, ואיזה לגזרה. דבר אחר: בחיק יוטל את הגורל, זה גורלן של שבטים. ומה' כל משפטו, שהסכים הקב"ה עמו, ליתן לכל אחד ואחד לפי מה שהוא. ויקרא יעקב אל בניו רבי יודן ורבי פנחס רבי יודן אמר: ויקרא יעקב לאל, להיות עם בניו. ר' פנחס אמר: זימנו לבניו. אמר רבי אבון: עשאו אפוטרופוס על בניו. ויאמר האספו וגו' האספו מארץ מצרים, והקבצו לרעמסס. האספו מעשרת השבטים, והקבצו לשבט יהודה ובנימין, צוה אותן להיות נוהגין בשבט יהודה ובנימין בכבוד. ר' אחא אמר: הטהרו, היך מה דאת אמר (נחמיה יג): ויאספו וגו', ויטהרו את הלשכות. ורבנן אמרי: צוה אותן על המחלוקת. אמר להון: תהיו כלכון אסיפה אחת, הה"ד (יחזקאל לז): ואתה בן אדם, קח לך עץ אחד וכתוב עליו וגו' לבני ישראל וגו' חבירו כתיב, נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמכם לגאולה. מה כתיב אחריו? ועשיתי אתכם לגוי אחד וגו'. את אשר יקרא אתכם באחרית הימים רבי סימון אמר: מפלת גוג הראה להם, היך מה דאת אמר: באחרית הימים תהיה. רבי יהודה אמר: בנין בית המקדש הראה להם, היך מה דאת אמר: (מיכה ד): והיה באחרית הימים, יהיה הר בית ה' נכון. רבנן אמרי: בא לגלות להם את הקץ, ונתכסה ממנו. רבי יהודה בשם ר' אלעזר בר אבינא: שני בני אדם נגלה להם הקץ, וחזר ונתכסה מהם, ואלו הם: יעקב ודניאל. דניאל, (דניאל יב): ואתה דניאל סתום את הדברים וחתום. יעקב, את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. ראובן בכורי אתה מלמד, שבא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו. משל לאוהבו של מלך, שהיה נפנה מן העולם, והיו בניו סובבין את מטתו. אמר להם: בואו ואגלה לכם מסטורין של מלך. תלה עיניו והביט במלך. אמר להם: הוי זהירין בכבודו של מלך. כך יעקב אבינו, תלה עיניו וראה שכינה עומדת על גביו. אמר להם: הוו זהירין בכבודו של הקדוש ברוך הוא. ורבנן אמרי: כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת, שוקעת ויורדת, עד שעמדה חנה ונתפללה עליהן (ש"א ב), ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל: