וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה׃
מדרש שכל טוב
לפני בעל צפון. בעל היינו ע"ז, כדכתיב את הבעלים ואת העשתרות (ש"א ז ד), והיה מצד צפון למצרים, ודומה לדבר ואת הצפוני ארחיק מעליכם (יואל ב כ), דהיינו נבוכדנצר שבארץ צפון, כדכתיב קרץ מצפון (ירמי' מו כ), וזה בעל צפון נשתייר מכל הייראות שלהם, בשביל לפתות לבם של מצריים, עליו הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם (איוב יב כג), אל תקרי משגיא אלא משגיא לשון שגיון, ואמרו הלא בעל צפון הוא יראתינו הוא יסייע אותנו להלחם עם ישראל, (והם) [והמה] לא ידעו מחשבת (השם) [ה'], ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר (גרנם), [גרנה] (מיכה ד יב), וכתיב כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם (תהלים קטו ח):
בראשית רבה
וישמע אברם כי נשבה אחיו הה"ד (ישעיה לג): אוטם אזנו משמוע דמים. וירק את חניכיו רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר: הן הוריקו פנים, כנגד אברהם. אמרו: ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם, ואנו יכולים לעמוד בהם?! רבי נחמיה אמר: אברהם הוריק פנים כנגדן. אמר: אצא ואפול על קדוש שמו של מקום! אבא בר זבדא אמר: בכלי זיין הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים לה): והרק חנית וסגור לקראת רודפי. אמר רבי שמעון בן לקיש: באבנים טובות ומרגליות הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים סה): ואברותיה בירקרק חרוץ. רבי לוי אמר: בפרשת שוטרים הוריקן, היך מה דאת אמר: (דברים כ) מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו. חניכיו, בעלי חניכתו. שמם אברם, כשמו. שמנה עשר ושלוש מאות ריש לקיש בשם בר קפרא: אליעזר לבדו היה, מנין אליעזר, י"ח וג' מאות. וירדוף עד דן, שם עבודת כוכבים היא, ומכה מלפניה ומאחריה. מכה מלפניה, וירדוף עד דן. ומכה מאחריה (ירמיה ח): מדן נשמע נחרת סוסיו: