מיכה ה:ז מדרש: אסתר רבה וויקרא רבה

נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם וגו' וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הָעַמִּים (אסתר ט, ב), וְיִשְׂרָאֵל מִתְגַּבְּרִים כְּאַרְיֵה שֶׁנָּפַל בְּעֶדְרֵי צֹאן וּמַכֶּה וְהוֹלֵךְ וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מיכה ה, ז): וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר וְכִכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן וגו', וְהָרְגוּ בָּנָיו שֶׁל הָמָן וּתְלָאוּם. אַנְדְּרִיָּאנוֹס קֵיסָר אָמַר לוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, גְּדוֹלָה הִיא הַכִּבְשָׂה שֶׁעוֹמֶדֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים. אָמַר לוֹ גָּדוֹל הוּא הָרוֹעֶה שֶׁמַּצִּילָהּ וְשׁוֹבְרָן לִפְנֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נד, יז): כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וגו'.

רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי חִיָּא אָמְרִין וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה עָלָה בְּיָדֵינוּ מִן הַגּוֹלָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּימֵי אֵינוֹ אֶלָּא צָרָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וַחֲמִשָּׁה הֵן (בראשית יד, א): וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, (בראשית יד, ב): עָשׂוּ מִלְחָמָה וגו', מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה בִּשְׁבִילוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ נִזְקָק בַּמְּדִינָה, בָּאוּ בַּרְבָּרִיִּים נִזְדַּוְּוגוּ לוֹ, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ וְנִזְדַּוְּוגוּ אָמְרוּ הַכֹּל וַוי שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לַמְּדִינָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה, כָּךְ אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה, וּכְתִיב בּוֹ (בראשית יב, ג): וְנִבְרְכוּ בְךָ, וּבִשְׁבִילוֹ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָק לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בָּאוּ כַּשְׂדִּיִים וְנִזְדַּוְּוגוּ לוֹ, אָמְרוּ וַוי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָק בְּעוֹלָמוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, ז): וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ. אָמַר רַבִּי חִיָּא לֹא בִּקְּשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג אֶלָּא לְתוֹךְ גַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַיִן שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם בִּקְשׁוּ לְסוֹתְמָהּ [לסמותה]. הִוא קָדֵשׁ. אָמַר רַבִּי אַחָא הוּא כְּתִיב, הוּא שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיָרַד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַמְלָכִים וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ, הִתְחִילוֹ צוֹוְחִין וַוי וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ. (ישעיה ז, א): וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם, מַה צָּרָה הָיְתָה, (ישעיה ט, יא): אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר וגו', מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפַדְגוֹג וְהָיָה הַפַּדְגוֹג שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אָמַר אִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ עַכְשָׁיו נִמְצֵאתִי מְחַיֵּיב רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת יוֹנַקְתּוֹ מִמֶּנּוּ וְהוּא מֵת מֵאֵלָיו, כָּךְ אָמַר אָחָז אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים, אִם אֵין תְּיָשִׁים אֵין צֹאן, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה, אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם. כָּךְ אָמַר אָחָז, אִם אֵין קְטַנִּים אֵין תַּלְמִידִים, אִם אֵין תַּלְמִידִים אֵין חֲכָמִים, אִם אֵין חֲכָמִים אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אִם אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בָּעוֹלָם. מֶה עָשָׂה עָמַד וְנָעַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הֲדָא דִכְתִיב (ישעיה ח, טז): צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָחָז, שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר, שְׁמַעְתְּ לָהּ מִן הֲדָא (ישעיה ח, יז): וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו וגו', אֵין לְךָ שָׁעָה קָשָׁה כְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָהּ (דברים לא, יח): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה (ישעיה ח, יז): וְקִוֵּיתִי לוֹ, (דברים לא, כא): כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, וּמַה הוֹעִיל לוֹ (ישעיה ח, יח): הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה', וְכִי יְלָדָיו הָיוּ וַהֲלוֹא תַּלְמִידָיו הָיוּ, אֶלָּא מִכָּאן לְתַלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנִּקְרָא בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין וַוי וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אָחָז. (ירמיה א, ג): וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ, מָשָׁל לִכְתָבִין שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁנִּכְנְסוּ לַמְּדִינָה וְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁהָיוּ כְּתָבִין מַגִּיעִין הָיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶן וּפָרְעִין אֶת רָאשֵׁיהֶן וְקוֹרְאִין אוֹתָם בְּאֵימָה בְּיִרְאָה בִּרְתֵת בְּזִיעַ, וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לִמְדִינָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָמְדוּ וְקָרְעוּ אוֹתָן וְשָׂרְפוּ אוֹתָן, אָמְרוּ אוֹי לָנוּ כְּשֶׁיַּרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לו, כג): וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה וגו', וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק הַחֲמִשִּׁי (איכה א, ה): הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ (ירמיה לו, כג): יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְּׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כֵּן הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי וַוי, וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים. (אסתר א, א): וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, שֶׁגָּזַר (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים, הִתְחִיל אֶחָד מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, וְאֶחָד הִתְחִיל לְזַנֵּב בָּאֶשְׁכֹּלוֹת, וְאֶחָד מְעַקֵּר בַּגְּפָנִים. פַּרְעֹה הִתְחִיל מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד. נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְחִיל מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכֹּלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כד, טז): הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אָמַר חָרָשׁ אֶלֶף וּמַסְגֵּר אֶלֶף. וְרַבָּנָן אָמְרִין זֶה וָזֶה אָלֶף. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר אֵלּוּ הַבּוֹלְיוּתוּס. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֵלּוּ הַיּוֹעֲצִים. הָמָן הָרָשָׁע הִתְחִיל לְעַקֵּר בַּגְּפָנִים וּבִקֵּשׁ לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בָּעָא לְמִזְבַּן בְּכָל בֵּיעָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מוֹכֵר וְהָמָן לוֹקֵחַ, הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין וַוי וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. (רות א, א): וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם (רות א, א): וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לִיפָס לַמֶּלֶךְ, וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ גַּבָּאי טַמְיוֹן לִגְבּוֹת, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הַמְדִינָה עָמְדוּ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְגָבוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ וַוי כְּשֶׁיַּרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ מַה שֶּׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עָשִׂינוּ לוֹ. כָּךְ כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן הָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ אֵצֶל הַדַּיָּן, מַה שֶּׁהַדַּיָּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לַנִּשְׁפָּט הָיָה הַנִּשְׁפָּט עוֹשֶׂה לַדַּיָּן, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם מְבַזִּין אֶת שׁוֹפְטֵיכֶם, הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם דָּבָר שֶׁאִי אַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, רָעָב, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, שִׁמְעוֹן בַּר רַב אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אָתָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עָבְדָהּ פַּלְגָא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי אֵין שִׂמְחָה, וְהָיָה אֵין צָרָה, אֵיתִיבוּן (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה לְפִי שֶׁלֹּא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה דוֹר אֱנוֹשׁ וּמַעֲשֵׂה דוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהֵן מְקֻלְקָלִין, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם, וְהֵיכָן גְּנָזוֹ, בַּגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צז, טו): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה, אֵיתִיבוּן (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וגו', אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן עָתִיד לִכְלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ וגו'. אֵיתִיבוּן (בראשית א, ח) (בראשית א, יג) (בראשית א, יט) (בראשית א, כג) (בראשית א, לא): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִישִׁי, הַשִּׁשִּׁי, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִין עֲשִׂיָּה, הַחִטִּין צְרִיכִין לִטְחֹן, הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמַתְקָהּ, וְתוּרְמוּסִין צְרִיכִין לְהַמְתִּיק. אֵיתִיבוּן (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִזְדַּמְּנָה לוֹ אוֹתָהּ רְשָׁעָה. אֵיתִיבוּן (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא. אֵיתִיבוּן (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם שֶׁנִּבְנָה בִּנְיָנוֹ שֶׁל בַּיִת נִגְנָז. אֵיתִיבוּן (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁנֶּהֱרַג יָאִיר שֶׁשָּׁקוּל כְּרֻבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ה): וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, אָמַר רַבִּי יוּדָן זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּרֻבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְּרִין. אֵיתִיבוּן (שמואל א יח, יד): וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. אֵיתִיבוּן (שמואל ב ז, א): וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּא נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ (מלכים א ח, יט): רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת. אֲמַרִין לֵיהּ אַמְרִינַן דִּילָן אֱמֹר דִּילָךְ, אָמַר לָהֶם (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (ישעיה ז, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וגו'. (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים וגו'. (תהלים א, ג): וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. (מיכה ה, ו): וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָא כְתִיב (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלַיִם, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ צָרָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אִיפּוֹפָסִין עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי נַחְמָן אִיפּוֹפָסִין שְׁלֵמָה נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איכה ד, כב): תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ.

רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חִיָּיא רַבָּה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתְרִין, הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה עָלָה בְּיָדֵינוּ מִן הַגּוֹלָה, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי אֵינוֹ אֶלָּא צָרָה. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן פָּתַר מִדְרָשׁ זֶה עָלָה בְּיָדֵינוּ, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּימֵי, אֵינוֹ אֶלָּא צָרָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וַחֲמִשָּׁה הֵן, (בראשית יד, א): וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, וּמַה צָרָה הָיְתָה שָׁם עָשׂוּ מִלְחָמָה וגו'. לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּמְּדִינָה, וּבִשְׁבִילוֹ הַמֶּלֶךְ נִזְקַק לַמְּדִינָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ בַּרְבָּרִין וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ, אָמְרוּ וַוי שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִזְקַק לַמְּדִינָה כְּמוֹת שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה. כָּךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹהֲבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (בראשית יב, ג): וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. וּבִשְׁבִילוֹ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָק לְכָל עוֹלָמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, ז): וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ, לֹא בִקְשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג אֶלָּא לְגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַיִן שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם בִּקְּשׁוּ לְסַמּוֹתָה, הִוא קָדֵשׁ, אָמַר רַבִּי אַחָא הוּא כְּתִיב, הוּא שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיָרַד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל שֶׁבָּאוּ כָּל הַמְּלָכִים וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ, הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל. (רות א, א): וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וּמַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לִיפַס שֶׁל מֶלֶךְ, וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ גַּבַּאי טַמְיוֹן לִגְבּוֹתָהּ, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה, תָּלוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּ אוֹתוֹ וְגָבוּ אוֹתָהּ. אָמְרוּ וַוי לִכְשֶׁיַּרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, מַה שֶּׁשְׁלוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עָשִׂינוּ לוֹ. כָּךְ כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה עוֹשֶׂה דְבָרִים שֶׁלֹא כָּרָאוּי מוֹלִיכִין אוֹתוֹ אֶל הַדַּיָּן, וּמַה שֶּׁהַדַּיָּן מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לַנִּשְׁפָּט הָיָה הַנִּשְׁפָּט עוֹשֶׂה לַדַּיָּן, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם מְבַזִּים אֶת שׁוֹפְטֵיכֶם חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם דָּבָר שֶׁאֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה הָרָעָב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. (ישעיה ז, א): וַיְהִי בִּימֵי אָחָז, וּמַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, דִּכְתִיב (ישעיה ט, יא): אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר, לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפַדְגוֹג וְהָיָה פַּדְגוֹגוֹ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אָמַר אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ אֲנִי מִתְחַיֵּב מִיתָה לַמֶּלֶךְ, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ מֵינִקְתּוֹ מִמֶּנּוּ וְהוּא מֵת מֵאֵלָיו. כָּךְ אָמַר אָחָז אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים אִם אֵין תְּיָשִׁים אֵין צֹאן, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם מִתְקַיֵּם, כָּךְ הָיָה אָחָז סָבוּר וְאוֹמֵר אִם אֵין קְטַנִּים אֵין גְּדוֹלִים, אִם אֵין גְּדוֹלִים אֵין תַּלְמִידִים, אִם אֵין תַּלְמִידִים אֵין חֲכָמִים, אִם אֵין חֲכָמִים אֵין זְקֵנִים, אִם אֵין זְקֵנִים אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אִם אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בָּעוֹלָם, מֶה עָשָׂה עָמַד וְנָעַל כָּל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת שֶׁלֹא לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ח, טז): צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָחָז, שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדֵין קְרָא, דִּכְתִיב (ישעיה ח, יז): וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ, אֵין לְךָ שָׁעָה שֶׁהָיְתָה קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל כְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, יח): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר אֶת פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה וגו', וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה קִוֵּיתִי לוֹ, דִּכְתִיב: כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, וּמָה אַתְּ מוֹעִיל (ישעיה ח, יח): הִנֵּה אָֹנכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה' לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְכִי יְלָדָיו הָיוּ וַהֲלֹא לֹא הָיוּ אֶלָּא תַּלְמִידָיו, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם נִקְרָא בְּנוֹ, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אָחָז. (ירמיה א, ג): וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ וגו', לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח כְּתָבִים מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים כְּתָבָיו שֶׁל מֶלֶךְ הָיוּ מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם וּפוֹרְעִים רָאשֵׁיהֶם וְקוֹרִין אוֹתָם בְּיִרְאָה בְּאֵימָה בִּרְתֵת וּבְזִיעַ, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קָרְאוּם וּקְרָעוּם וּשְׂרָפוּם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לו, כג): וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה וגו', כִּתְלָתָא אוֹ כְּאַרְבָּעָה פְּסוּקִים, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַחֲמִישִׁי הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ, מִיָּד (ירמיה לו, כג): יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח וגו', וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל כָּךְ הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי, וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס בְּכֶרֶם וְנִזְדַּוְגוּ לוֹ שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים, הָרִאשׁוֹן הִתְחִיל מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, הַשֵּׁנִי הִתְחִיל מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי הִתְחִיל עוֹקֵר בַּגְּפָנִים. כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע הִתְחִיל מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ. נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק עֲצָמוֹת הִתְחִיל מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כד, טז): וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה הֶחָרָשׁ אֶלֶף וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. רַבִּי יוּדָא בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֵלּוּ הַּבַּלְיוֹטִין. הָמָן הָרָשָׁע שְׁחִיק מְחִיק הִתְחִיל עוֹקֵר בַּגְּפָנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, בִּקֵּשׁ לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּעָא דְּיִזְבּוֹן בְּכָל בֵּיתָא, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל כֵּן, הִתְחִלּוּ צוֹוְחִין וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, אִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָהּ. אֲתָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וַעֲבָדָהּ פַּלְגוּ, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מְשַׁמֵּשׁ צָרָה, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה, שִׂמְחָה. אֲתִיבוּן וְהָא כְתִיב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. אֲמַר לוֹן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁלֹא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹתָהּ אוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוּדָא בְּרַבִּי סִימוֹן, אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וּבְדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְלָגָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לַחֲטוֹא לְפָנָיו, עָמַד וּגְנָזָהּ מֵהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם, וְהֵיכָן גְּנָזָהּ, בְּגַן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. אֲתִיבוּן וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, אֲמַר לוֹן אַף הֲדָא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הֵן עֲתִידִין לְהִבָּלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי, אֲמַר לוֹן אַף הֲדָא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִין עֲשִׂיָּה, שֶׁאֵינָן נַעֲשִׂין עֲשִׂיָּה שְׁלֵמָה, כְּגוֹן הַחִטִּים צְרִיכִים לְהִטָּחֵן, וְהַחַרְדָּל וְהַתֻּרְמוֹסִין צְרִיכִין לְהִמָּתֵק. אֲתִיבוּן (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, אֲמַר לוֹן אַף הֲדָא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִתְגָרְתָה אוֹתָהּ הַדֹּב. אֲתִיבוּן (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, אֲמַר לוֹן אַף הֲדָא אֵינוֹ טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא וּבָכוּ לָהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ו): וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְֹּׂרֵפָה. אֲתִיבוּן (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, אֲמַר לוֹן אַף הֲדָא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁנִּגְנַז בּוֹ בִּנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֲתִיבוּן (יהושע ז, א): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ, אֲמַר לוֹן אֵינָהּ שִׂמְחָה שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נֶהֱרַג יָאִיר שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּרֻבָּה שֶׁל סַנְהֶדְּרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ז, ה): וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אֲנָשִׁים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ זֶה יָאִיר שֶׁשָּׁקוּל כְּרֻבָּה שֶׁל סַנְהֶדְּרִין, מַה כְּתִיב שָׁם וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלוֹתָיו. אֲתִיבוּן (שמואל א יח, יד): וַיְהִי דָוִד בְּכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, אֲמַר לוֹן אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ כְּתִיב (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. אֲתִיבוּן (דברי הימים א יז, א): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִד בְּבֵיתוֹ, אֲמַר לוֹן אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּא נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ (דברי הימים א יז, א): לֹא אַתָּה תִּבְנֶה לִי הַבַּיִת. אָמְרִין לֵיהּ אַמְרִינַן דִּילָן, אֱמֹר אַתְּ דִּילָךְ, אָמַר לָהֶם כְּתִיב (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַיִם. (ישעיה ז, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן. (מיכה ה, ז): וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם. (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל. (תהלים א, ג): וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. אֲתִיבוּן לֵיהּ (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָיִם. אֲמַר לוֹן אַף הַהִיא אֵינָהּ צָרָה אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נוֹלַד מְנַחֵם וְנָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אַפּוּכֵי עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶן, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַפּוּכֵי גְדוֹלָה נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶן בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איכה ד, כב): תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן.