מיכה ה:ט מדרש: פרקי דרבי אליעזר

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד יְמִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלָּם יְסוֹד גְּאֻלּוֹת. אֶצְבַּע קְטַנָּה הֶרְאָה לְנֹחַ מַה לַּעֲשׂוֹת בַּתֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ״. אֶצְבַּע שְׁנִיָּה לַקְּטַנָּה בָּהּ הִכָּה אֶת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא״. וְכַמָּה לָקוּ בָּאֶצְבַּע? עֶשֶׂר. אֶצְבַּע שְׁלִישִׁית לַקְּטַנָּה בָּהּ כָּתַב אֶת הַלּוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״לֻחֹת אֶבֶן כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים״. אֶצְבַּע רְבִיעִית שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לַבֹּהֶן בָּהּ הֶרְאָה לְמֹשֶׁה מַה יִּתְּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר ״זֶה יִתְּנוּ״. הַבֹּהֶן וְכָל הַיָּד כֻּלָּהּ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכּוֹת בָּהֶם אֶת בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁהֵם צָרָיו וְאֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם אוֹיְבָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ״.