מלאכי ג:ב מדרש: מדרש תנחומא, שמות רבה ומדרש תהילים

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וַי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין, וַי לָנוּ מִיּוֹם תּוֹכֵחָה. וּמָה, יוֹסֵף כְּשֶׁאָמַר לְאֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, פָּרְחָה נִשְׁמָתָן. כְּשֶׁעוֹמֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָדִין דִּכְתִיב בֵּיהּ (מלאכי ג, ב) וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעוֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי (שמות לג, כ) עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמַה זֶה נִבְהֲלוּ אֶחָיו מִפָּנָיו כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹן הַמִּצְוֹת וּפִשְׁעָהּ שֶׁל תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

דבר אחר: אנכי ה' אלהיך, הה"ד (עמוס ג): אריה שאג מי לא יירא, וזהו דכתיב (ירמיה י): מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה. אמרו הנביאים לירמיהו: מה ראית לומר מלך הגוים, כל הנביאים קורין אותו מלך ישראל, ואתה קורא אותו מלך הגוים? אמר להן: שמעתי ממנו (שם א): נביא לגוים נתתיך, ואני אמרתי מלך הגוים, לומר אם על בניו ועל בני ביתו לא חס, על אחרים הוא חס?! שנאמר (תהלים סח) נורא אלהים ממקדשיך. מי לא ייראך מלך הגוים, מי לא יתיירא ממך. משל לדניסטוס, שמלא כיסו זהובים והיה עומד וצווח: מי שהוא מבקש יבא וישאל! והיו הכל שומעים ובורחים. לומר, כשיבא ליפרע ממי שלוה, מי יוכל לעמוד? כך כביכול ירד הקב"ה לסיני ליתן הדברות, שלא יהיה העולם מתמוטט, שנאמר: ארץ רעשה אף שמים נטפו. וכן הרים נזלו מפני ה'. וכן עמודי שמים ירופפו וישראל מרתיתין, שנאמר: ויחרד כל העם. וההר מרתת, שנאמר: ויחרד כל ההר מאד. כל אלו למה? אלא מפני שדבר דברות של חיים, והנביא צווח (עמוס ג): אריה שאג מי לא יירא. אמר רבי ירמיה: ומה אם בשעה שהוא נותן חיים לעולם, ארץ רעשה, כשיבא לפרוע מן הרשעים שעברו על דברי תורה, עאכ"ו! שנאמר: לפני זעמו מי יעמוד, ומי מכלכל את יום בואו, כשהוא רצוי אין בריה יכולה לעמוד בכחו, כשהוא קם בחרון אפו, מי יעמוד לפניו?! הוי, (ירמיה י): מי לא יראך מלך הגוים. דבר אחר: אריה שאג, הה"ד (הושע יא) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג אמר רבי סימון: משל למלך, שנכנס בפלטין שלו. שמעה מטרונה שלו ונתנה מקום והיתה מרתתת. אם המטרונה מתייראת, מה יעשו השפחות והעבדים?! כך כשנגלה הקב"ה ליתן תורה לישראל, שמעו קולות ומתו, שנאמר (שיר ה): נפשי יצאה בדברו, אם ישראל כך, עובדי כוכבים עאכ"ו! דבר אחר: אריה שאג אמרי רבנן, בשם ר' הושעיא: שאל בלצא את רבי עקיבא, אמר לו: מהיכן הרעש נעשה? אמר לו: בשעה שהקדוש ברוך הוא מסתכל בבתי עבודת כוכבים ובעובדיה, היאך נתונין בשקט ובשלוה בעולם, ורואה ביתו חרב ונתון בידם של עובדי כוכבים, כביכול הוא מקנא ושואג ומיד, השמים והארץ רועשים, שנאמר (יואל ד) מציון ישאג ומירושלים יתן קולו. וישראל מה היו עושין? כביכול הוא מגין עליהם, שנאמר (שם) וה' מחסה לעמו. דבר אחר: אריה שאג בוא וראה, בית המקדש נקרא אריה, שנאמר (ישעיה כט): הוי אריאל אריאל. ומלכות בית דוד נקרא אריה, שנאמר (יחזקאל יט): מה אמך לביא בין אריות רבצה. ישראל נקרא אריה, שנאמר ( בראשית מט): גור אריה יהודה. ונבוכדנצר נקרא אריה, שנאמר (ירמיה ד): עלה אריה מסבכו והחריב בית המקדש, ונטל מלכות בית דוד, והגלה את ישראל, והקב"ה אומר (נחום ב): איה מעון אריות היכן הם בני? באותה שעה, שאג ישאג על נוהו. דבר אחר: אריה שאג אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: מקבלין אתם עשרת הדברות? אמרו לו: הן! שנאמר ( תהלים צב): עלי עשור ועלי נבל. עלי לקבל עשרת הדברות. ומהו? ( עמוס ג) ה' אלהים דבר מי לא ינבא. אמר רבי אבהו, בשם ר' יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה, צפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו. אלא העולם שותק ומחריש. ויצא הקול: אנכי ה' אלהיך. וכן הוא אומר (דברים ה): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף. אמר רשב"ל: מהו ולא יסף? אלא, כשאדם קורא לחבירו, יש לקולו בת קול, והקול שהיה יוצא מפי הקב"ה לא היה לקולו בת קול. ואם תמה אתה על זו, הרי אליהו כשבא לכרמל, כנס כל הכומרים ואמר להם (מ"א יח): קראו בקול גדול כי אלהים הוא. מה עשה הקב"ה? הדמים כל העולם והשתיק העליונים והתחתונים, והיה העולם תוהו ובוהו, כאלו לא היה בריה בעולם, שנאמר (שם): אין קול ואין עונה ואין קשב, שאם ידבר, הם אומרים: הבעל עננו עאכ"ו, כשדבר הקב"ה על הר סיני, השתיק כל העולם, כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר: אנכי ה' אלהיך, ולעתיד לבא כתיב (ישעיה נא): אנכי אנכי הוא מנחמכם:

מזמור לדוד ה' שמע תפלתי האזינה אל תחנוני וגו'. אמר שלמה (משלי כ ח-ט) מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע. מי יאמר זכיתי לבי וגו'. מי יוכל לומר ביום הדין זך אני טהור אני מעווני אין אדם יכול לעמוד וכן הוא אומר (מלאכי ג ב) ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו. ומי יוכל לעמוד ביום הדין. וכן ירמיהו אומר (ירמיה ל ו) שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו ונהפכו כל פנים לירקון. אין אדם ביום ההוא שפניו יפות אלא ונהפכו כל פנים לירקון. אף אברהם על ישמעאל אף יצחק על עשו ואף למעלן על ישראל בשבילן. שנאמר (שם) ונהפכו כל פנים לירקון. אמר לו דוד בבקשה ממך הרי אני מתפלל לפניך שתענה אותי ועשה עמי צדקה על אותו היום. לכך נאמר ה' שמע תפלתי וגו'. ואם אין אתה עושה צדקה עמי מי יוכל לעמוד. וכן איוב אמר (איוב יד יג) מי יתן בשאול תצפנני. אמר לו הקב"ה לעולם. אמר לו עד שיעבור הדין. עד יעבור זעם עד שיעבור אף. (שם) עד שוב אפך. וכן דוד אומר ואל תבוא במשפט את עבדך וכו' אמר דוד לפני הקב"ה לדין אתה מכניס אותי יש עבד נכנס לדין עם קונו. וכן אמר הכתוב (שם י טו) אם רשעתי אללי לי וגו'. למה הכל לך עבד וכל אשר לו לקונו. וכן הוא אומר (שם יג כ) אך שתים אל תעש עמדי וגו'. (שם כא) כפך מעלי הרחק וגו'. (שם י ט) זכור כי כחומר עשיתני וגו'. (שם יא) עור ובשר וגו'. (שם יב) חיים וחסד עשית וגו'. ועל כל אלה מעמידני לדין. למה (שם יד א) אדם ילוד אשה. (שם ב) כציץ יצא וגו'. (שם ג) ואף על זה פקחת עיניך וגו'. למענך ואל תבוא במשפט את עבדך וגו'. לכך נאמר (משלי כ ט) מי יאמר זכיתי לבי וגו'. אין אדם יכול לזכות את עצמו בדין. למה (מלכים-א ח מו) כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא. וכן הוא אומר (קהלת ז כ) כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. (איוב טו טו) ושמים לא זכו בעיניו. (שם כה ה) וכוכבים לא זכו בעיניו. לכך נאמר כי לא יצדק לפניך כל חי. מהו כל חי. כל חי לא יצדק לפניך הא המתים זכים. אלא על החיות של מעלן אינן יכולין להצדיק לפניך ביום הדין. לכך נאמר כי לא יצדק לפניך כל חי: