וְהָ֣יוּ לִ֗י אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַיּ֕וֹם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה סְגֻלָּ֑ה וְחָמַלְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֙ יַחְמֹ֣ל אִ֔ישׁ עַל־בְּנ֖וֹ הָעֹבֵ֥ד אֹתֽוֹ׃
מדרש תנאים
לעם סגולה אימתי הן סגולים בזמן שהוא מכלה אומות העולם מפניהם ומשתיירין בעולם שנ' (מלא' ג יז) והיו לי נאם ה' צבאות ליום אשר אני עשה סגלה:
פסיקתא דרב כהנא
[ד] כבשים (במדבר כח:ג). בית שמי ובית הילל. בית שמי או' כבשים, שהן כובשים עונותיהם של ישר', כמה דאת אמ' ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו (מיכה ז:יט). ובית הילל או' כבשים, כבסים שהן כובסין עונותיהן של ישר', כמה דאת אמ' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וג' (ישעיה א:יח). בן עזיי או' כבשים בני שנה (במדבר כח:ג), שהן מכבסין עונותיהן של ישר' ועושין אותן כתינוק בן שנתו. שנים ליום (שם), בגלל היום. שנים ליום (שם), פרקליט לאותו היום, והיו לי אמר י"י צבאות ליום אשר אני עושה סגולה (מלאכי ג:יז). שנים ליום (במדבר שם), שיהו נשחטין כנגד היום. שנים ליום (שם), שיהא יודע איזה נשחט בשחרית ואיזה נשחט בין הערבים. עלת תמיד (במדבר כח:ו), א"ר יודה בר' סימון מימיו לא לן אדם בירושלם ובידו עון. הא כיצד, תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שנעשו בלילה, ושל בין הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום. מכל מקום לא היה אדם לן בירושלם ובידו עון. ומה טעמ', צדק ילין בה (ישעיה א:כא). ר' יודה בר' סימון בשם ר' יוחנ' שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה:ח), אמ' משה לפני הקב"ה, רבון העולמים כת' הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א' ח:כז), ואת או' ועשו לי מקדש (שמות שם). אמ' לו הקב"ה, לא כשם, שאר קיטעא דכבת כי תשא, אלא דתמן ונתנו איש כפר נפשו לי"י (שמות ל:יב) עקב, והכא תניין וריח ניחחי הכא עקב. חסילת פרשתא.
מדרש תנחומא
בַּלָּהוֹת אֶתְּנֵךְ וְאֵינֵךְ עַכְשָׁו, וּתְבֻקְשִׁי לָעוֹלָם הַבָּא וְלֹא תִמָּצְאִי לֶעָתִיד לָבֹא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ וַעֲתִידִין לִהְיוֹת. וּמִנַּיִן, דִּכְתִיב: זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם (תהלים עד, ב). קֶדֶם, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. וְהֵן עַכְשָׁו, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם (דברים כט, ט). וְאוֹמֵר: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד). וַעֲתִידִים לִהְיוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ לִי אָמַר ה' צְבָאוֹת לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ (מלאכי ג, יז).