וַיִּזְבַּ֣ח אֲדֹנִיָּ֗הוּ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וּמְרִ֔יא עִ֚ם אֶ֣בֶן הַזֹּחֶ֔לֶת אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל עֵ֣ין רֹגֵ֑ל וַיִּקְרָ֗א אֶת־כָּל־אֶחָיו֙ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל־אַנְשֵׁ֥י יְהוּדָ֖ה עַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(במדבר טז ב) ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים מיוחדים שבעדה. קריאי מועד שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים. אנשי שם שהיה להם שם בכל העולם. (שם טז ד) וישמע משה ויפול על פניו מה שמועה שמע אמר ר׳ שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן שחשדוהו באשת איש שנאמר (תהלים קו טז) ויקנאו למשה במחנה א״ר שמואל בר יצחק מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה שנאמר (שמות לג ז) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה. (במדבר טז כה) ויקם משה וילך אל דתן ואבירם אמר ר״ל מכאן שאין מחזיקים במחלוקת דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר (שם יז ה) ולא יהיה כקרח וכעדתו רב אשי אמר ראוי ליצטרע כתיב הכא (שם) ביד משה לו וכתיב התם (שמות ד ו) ויאמר ה׳ לו עוד הבא נא ידך בחיקה א״ר יוסי כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש כתיב הכא (מ״א א ט) ויזבח אדוניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזוחלת וכתיב התם (דברים לב כד) עם חמת זוחלי עפר: