מלכים א ב:ב מדרש: מדרש תהילים

אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָ֑רֶץ וְחָזַקְתָּ֖ וְהָיִ֥יתָֽ לְאִֽישׁ׃

מדרש תהילים

יקר בעיני ה'. עשרה דברים נקראו יקר. העושר שנאמר (משלי יב כז) הון אדם יקר חרוץ. התורה שנאמר (שם ג טו) יקרה היא מפנינים. ישראל שנאמר (ירמיה לא יט) הבן יקיר לי אפרים. הדעת (משלי כ טו) וכלי יקר שפתי דעת. הנבואה (שמואל-א ג א) ודבר ה' היה יקר. התבונה שנאמר (משלי יז כז) יקר רוח איש תבונה. והסכלות יקר שנאמר (קהלת י א) יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט. הצדיקים שנאמר (תהלים קלט יז) ולי מה יקרו ריעך אל. החסד שנאמר (תהלים לו ח) מה יקר חסדך אלקים. ומיתת הצדיקים יקר שנאמר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. משל למה הדבר דומה למלך אחד ששלח שלטון אחד לגבות טימיון שלו הלך ונתאכסן אצל בעל הבית אחד עשר יום ובכל יום ויום היה מפקיד אצלו מאה מנה הרי עשרה ריבוא. כשבא לתבוע טימיון שהוא חייב לו אמר כל עצמו אינו חייב אלא חמשים זוז האיך אני תובען ממנו. כך אמר הקב"ה קשה בעיני לומר לאברהם שימות שכבר הקנני שמים וארץ וירד לכבשן האש על שמי וקידש שמי בעולם. וגם קשה לי לומר ליצחק שימות שעקד עצמו על גבי המזבח וקידש שמי בעולם. וקשה לי לומר ליעקב שימות שעמל בתורה כל ימיו. וקשה לי לומר למשה שימות שהשלים נפשו בכפו וירד לפרעה שנאמר (שמות ב טו) ויבקש להרוג את משה. וכן דוד שהשלים נפשו וירד לגלית. וכן לחנניה מישאל ועזריה שהשליכו עצמן לכבשן האש. וכן לכל צדיק וצדיק. ואילולי ששואלים מיתה הצדיקים בפיהם לא היו מתים. באברהם כתיב (בראשית טו ב) ואנכי הולך ערירי. וביצחק כתיב (שם כז ז) ואברככה לפני מותי. ביעקב כתיב (שם מו ל) אמותה הפעם. במשה כתיב (דברים ד כב) כי אנכי מת. בדוד כתיב (מלכים-א ב ב) אנכי הולך בדרך כל הארץ. ביונה כתיב (יונה ד ג) קח נא את נפשי. ולפי שהצדיקים שואלים בפיהם אמר הקב"ה יסתלקו אלו מפני אלו. אילו היה אברהם קיים היאך היה מנהיג יצחק שררה. וכן יעקב וכן משה וכן יהושע ושמואל ודוד ושלמה. אלא אמר הקב"ה יסתלקו אלו מפני אלו:
שאל רבBookmarkShareCopy