מלכים א ב:כד מדרש: מדרש תהילים ומדרש שמואל

וְעַתָּ֗ה חַי־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הֱכִינַ֗נִי ויושיביני [וַיּֽוֹשִׁיבַ֙נִי֙] עַל־כִּסֵּא֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וַאֲשֶׁ֧ר עָֽשָׂה־לִ֛י בַּ֖יִת כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּ֣י הַיּ֔וֹם יוּמַ֖ת אֲדֹנִיָּֽהוּ׃

מדרש תהילים

הולך תמים ופועל צדק. הולך תמים זה הקב"ה שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו. ופועל צדק זה הקב"ה שנאמר (תהלים יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב. ודובר אמת זה הקב"ה שנאמר (ירמיה י י) וה' אלקים אמת. לא עשה לרעהו רעה זה הקב"ה שלא עשה רעה לישראל בשעת העגל. דכתיב (שמות לב יד) וינחם ה' על הרעה. וחרפה לא נשא על קרובו זה הקב"ה שנאמר (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו. כדאיצטריך להון בשטים. נבזה בעיניו נמאס זה הקב"ה שמאס במלכות שאול. שנאמר (שמואל-א טז א) ואני מאסתיו ממלוך על ישראל. ואת יראי ה' יכבד זה הקב"ה. א"ר (סימן) [סימון] (במדבר יב טו) והעם לא נסע עד האסף מרים. מלמד שנתעכב לה עמוד הענן. נשבע להרע ולא ימיר זה הקב"ה שנאמר (שם יד כא) ואולם חי אני וימלא כבוד ה'. ואומר (שמואל-א ג יד) ולכן נשבעתי לבית עלי. אם להרע לא ימיר שבועתו לטובה על אחת כמה וכמה. ר' אבין אמר נשבע להרע זה הוא שמחסר את הכיס שלו להצר לנפשו לעשות מצוה. ורבנן אמרי זה הוא שמשביע יצרו שלא לעבור עבירה. כספו לא נתן בנשך זה הקב"ה שלא נתן את התורה בדמים. שנאמר (ישעיה נה א) בלא כסף ובלא מחיר. ושוחד על נקי לא לקח. שאם מתכנשין כל אומות העכו"ם ונותנין ממונם בדבר אחד מן התורה אינן יכולין. וכן הוא אומר (שיר השירים ח ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. אלו העכו"ם שנאמר (ישעיה יז יב) הוי המון עמים רבים. לכבות את האהבה אהבה שאהב הקב"ה את ישראל. ונהרות לא ישטפוה אלו העכו"ם. ר' עזריה בשם רבי יהודה אומר לעתיד לבוא באין כל האומות לקטרג את ישראל ואומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה. אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות. אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים. מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אין יורדין. וכי משוא פנים יש לפניך. אומר להן (שיר השירים ח ז) אם יתן איש את כל הון ביתו. אם תתנו כל ממונכם בדבר אחד מן התורה אינו מתכפר לכם. מה כתיב בתריה (שם ח) אחות לנו קטנה. מה הקטן הזה כל מה שהוא עושה אין מניחין בידו. כך כל מה שישראל מתלכלכין בעבירות כל ימות השנה יום הכפורים בא ומתכפר להם שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש שמואל

גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה וגו' (תהלים פ' ט'), מה הגפן הזו אינה נטעת בערבוביא אלא שורות שורות, כך הן ישראל אינן חונין אלא דגלים דגלים, מה הגפן הזו בולשין תחתיה ואח"כ נוטעין אותה כך תגרש גוים ותטעה, מה הגפן הזו שומר שלה [עומד] למעלה הימנה, כך [ישראל שומר שלהן עומד למעלה מהן ומשמרן שנאמר] הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכ"א ד), מה הגפן הזו שרביט אחד עולה ממנה והוא מכבש כל האילנות, כך הן ישראל צדיק אחד עומד מהן ושמו הולך מסוף העולם ועד סופו, ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ (יהושע ו' כ' ז), מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חומץ, זה טעון ברכה וזה טעון ברכה, כך הם ישראל על מדת הטוב ברוך הטוב והמטיב, על מדה אחרת ברוך דיין האמת, מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חומץ יש בה ענבים ויש בה צמוקים, כך הם ישראל יש בהם [בעלי] מקרא ומשנה תלמוד ואגדות, מה הגפן הזו כל שהוא אוכל ממנה בוסר שניו קהות עליו, כך כל שהוא בא ונזדווג לישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם, פרעה בא ונלחם עם ישראל ונטל את שלו מתחת ידיהם, שלשים ואחד מלכים עשו מלחמה עם ישראל וכלם נפלו, מה הגפן הזה העלין חפין על האשכולות, כך עמי הארץ חפין על בני תורה, מה הגפן הזה יש בה אשכולות גדולים וקטנים וכל אשכול שהוא גדול מחברו נמוך ממנו, כך כל מי שהוא גדול מחברו נמוך ממנו, מה הגפן הזה כל שהוא אוכל ממנה ושותה מיינה פניו מצהילות, כך חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א'). בשעה שהוא נשאל ומשיב, ועוז פניו ישנה (שם) בשעה שהוא נשאל ואינו משיב, מה הגפן הזה בתחלה היא נרפסת ברגל ואח"כ מעלין אותה על שלחנות מלכים, כך הן ישראל, בעולם הזה צוה ה' ליעקב סביביו צריו (איכה א' י"ז), כגון חלמיש לנוה סוסיתא לטבריא, וקצרה לחיפה, אבל לעתיד לבוא והיו מלכים אומניך וגו' (ישעי' מ"ט כ"ג), מה הגפן הזה סומכין אותה על גבי קנים והוא חיה, כך הן ישראל אינם חיים אלא בזכות התורה, שהיא כתובה בקנה, מה הגפן הזה סומכין אותה על עצים יבשין והיא חיה, כך הן ישראל אינן חיין אלא בזכות אבותיהם אעפ"י שהם מתים (לפי שכתוב) [לפיכך כתיב] וזכרתי את בריתי יעקב וגו' (ויקרא כ"ו מ"ב), אחר כל השבח הזה אבידתו הראה לו ואמר, למה פרצת גדריה (תהלים פ' מ"ג י"ג), כתאנה זו שהיא עומדת בפרשת דרכים כל מאן דבעי עדי בה. יכרסמנה חזיר מיער (שם). זה עשו הרשע, וזיז שדי ירענה (שם), אלו המלכיות. אלהים צבאות שוב נא וגו' ופקוד גפן זאת (שם שם ט"ו), רבי מנחמה ור' נחמן דיפו בשם רבי יעקב דקיסרין פקוד מה שאמרת לשרה וה' פקד את שרה וגו' (בראשית כ"א א'), וכנה אשר נטעה וגו' (תהלים שם), באי זה זכות העולם עומד. רבי אבא בר כהנא אמר בזכות מלכי בית דוד [שנאמר] אשר הכינני (מלכים א' ב' כ"ד), רבי שמעון בן לקיש אומר בזכות התורה המכוננת בארון, ורבנין אמרין בזכות ישראל [המד"א] ותכונן לך את עמך ישראל וגו' (שמואל ב' ז' כ"ב). תהי ידך על איש ימינך (תהלים שם), זה אברהם, (ועל) [על] בן אדם אמצתה לך (שם) זה יצחק, ולא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא, זה יעקב, דבר אחר ולא נסוג שנאמר כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול (שמואל א' י"ב כ"ב).
שאל רבBookmarkShareCopy