מלכים א ו:א מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, מדרש שכל טוב וסדר עולם רבה

וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַיהוָֽה׃

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

רבי יהושע אומר מנין שבניסן נולדו אבות שנאמר (מ״א ו א) ויהי בשמונה שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו וגו׳ ירח שנולדו בו זיותני עולם והכתיב בירח האיתנים התם דתקיפי במצות ואידך הכתיב נמי בחדש זיו ההוא משום דאית ביה לאילנא דאמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומא דניסן וחזי לאילני דמלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם מאן דאמר בניסן נולדו אבות בניסן מתו. מאן דאמר בתשרי נולדו בתשרי מתו שנאמר (דברים לא ב) בן מאה ועשרים שנה אנכי היום וגו׳ שאין תלמוד לומר היום ומה תלמוד לומר היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש שנאמר (שמות כג כו) את מספר ימיך אמלא:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

(דף י ע״ב) ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואי תימא רבי יוחנן דבר זה מסורת הוא בידינו מאבותינו מאנשי כנסת הגדולה שכל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צער (אסתר א א) ויהי בימי אחשורוש הוה המן (רות א א) ויהי בימי שפוט השופטים הוה רעב (בראשית ו א) ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה וגו׳ ויראו בני האלהים וגומר. (שם יא ב) ויהי בנסעם מקדם וגו׳ הבה נבנה לנו עיר (שם יד א) ויהי בימי אמרפל מלך שנער וגומר עשו מלחמה (יהושע ה יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו. (שם ז א) ויהי ה׳ את יהושע וימעלו בני ישראל מעל. (שמואל א) ויהי איש אחד מן הרמתים כי את חנה אהב וה׳ סגר רחמה (שם ה יג) ויהי כאשר זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו (שם יח יד) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה׳ עמו ויהי שאול עוין את דוד. (ש״ב ז א) ויהי כי שב המלך בביתו רק אתה לא תבנה הבית. והא כתיב (ויקרא ט א) ויהי ביום השמיני ותנא אותו היום שמחה גדולה היתה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם (בראשית א ה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד הא שכיב נדב ואביהו והכתיב (מ״א ו א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל והכתיב (בראשית כט טז) ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו והא כתיב (שם א) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד והאיכא שני והאיכא שלישי והאיכא ויהי טובא אלא אמר רב אשי ויהי איכא הכי ואיכא הכי כל ויהי בימי ודאי לשון צער הוא והוו ה׳ ויהי בימי אחשורוש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי בימי אמרפל (ישעיה ז א) ויהי בימי אחז (ירמיה א ג) ויהי בימי יהויקים:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

ג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים־א ו) "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו" וְגוֹ'. יֶרַח שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ זִיוְתָנִי עוֹלָם. וְהָכְּתִיב: "בְּיֶרַח הָאֵתָנִים"? הָתָם, דְּתַקִּיפֵי בְּמִצְווֹת. וְאִידָךְ, הָכְּתִיב נַמִּי: "בְּחֹדֶשׁ זִו"? הַהוּא, מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ זִיוָא לְאִילָנֵי, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָפִיק בְּיוֹמֵי דְּנִיסָן, וְחָזִי לְאִילָנֵי דִּמְלַבְלְבֵי, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהִתְנָאוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". מַאן דְּאָמַר: בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּנִיסָן מֵתוּ. מַאן דְּאָמַר: בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ, בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לא) "בֶּן מֵאָה וְעֶשְׁרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" וְגוֹ'. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'הַיּוֹם', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'הַיּוֹם'? הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם, וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כג) "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא". בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (בראשית יח) "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן". אֵימַת קָאִי? אִילֵימָא בְּפֶסַח וְקָאָמַר לֵיהּ: בַּעֲצֶרֶת, בְּחַמְשִׁין יוֹמִין מִי קָא יָלְדָה? אֶלָּא דְּקָאִי בַּעֲצֶרֶת, וְקָאָמַר לֵיהּ: בְּתִשְׁרֵי. אַכַּתִּי, בַּחֲמִשָּׁה יַרְחֵי מִי קָא יָלְדָה? אֶלָּא דְּקָאִי בֶּחָג, וְקָאָמַר לֵיהּ: בְּנִיסָן. וְאַכַּתִּי, בְּשִׁיתָּא יַרְחֵי מִי קָא יָלְדָה? תָּנָא: אוֹתָהּ שָׁנָה, מְעֻבֶּרֶת הָיְתָה. סוֹף סוֹף, כִּי מַדְלִי מַר יְמֵי טֻמְאָה, בָּצְרֵי לְהוּ! אָמַר מַר זוּטְרָא: אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר: 'יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה', אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקֻטָּעִין, (כל) 'יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה', יוֹלֶדֶת לִמְקֻטָּעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א א) "וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָמִים" וְגוֹ'. מִעוּט 'תְּקוּפוֹת', שְׁתַּיִם. וּמִעוּט 'יָמִים', שְׁנַיִם. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה, רָחֵל וְחַנָּה, מְנָא לָן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַתְיָא 'זְכִירָה' 'זְכִירָה'. וְאַתְיָא 'פְּקִידָה' 'פְּקִידָה'. (אתיא 'זכירה' 'זכירה') כְּתִיב בָּהּ בְּרָחֵל: (בראשית ל) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל". וּכְתִיב בָּהּ בְּחַנָּה: (שמואל־א א) "וַיִּזְכְּרֶהָ ה'". וְאַתְיָא 'זְכִירָה' 'זְכִירָה' מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּכְתִיב: (ויקרא כג) "זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ". וְאַתְיָא 'פְּקִידָה' 'פְּקִידָה'. כְּתִיב בָּהּ בְּשָׂרָה: (בראשית כא) "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמַר". וּכְתִיב בָּהּ בְּחַנָּה: "כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה". בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (תהלים פא) "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵנוּ (וכתיב) (שם) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב". (וכתיב) (שם) "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע". בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם (מנא לן? אתיא 'סבילה' 'סבילה') כְּתִיב הָכָא: (שמות ו) "מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם". וּכְתִיב הָתָם: (תהלים פא) "הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ" וְגוֹ'. בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, כִּדְאִיתָא. וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִגָּאֵל, (מנא לן?) אַתְיָא 'שׁוֹפָר' 'שׁוֹפָר', כְּתִיב הָכָא: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר". וּכְתִיב הָתָם: (ישעיה כז) "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (שמות יב) "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'". לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. ("שמורים לכל בני ישראל לדורותם". לילה משֻׁמָּר לעתיד לבא) וְאִידָךְ? הַהוּא, לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין. וְאָזְדוּ לְטַעֲמַיְהוּ, דְּתַנְיָא: (בראשית ז) "בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַיּוֹם, שִׁבְעָה־עָשָׂר בְּאִיָּר הָיָה, יוֹם שֶׁמַּזַּל כִּימָה שׁוֹקֵעַ בַּיּוֹם וּמַעְיָנוֹת מִתְמַעֲטִין, וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׁיהֶן, שִׁנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם מַעֲשֵׁה בְּרֵאשִׁית, וְהֶעֱלָה מַזַּל כִּימָה בַּיּוֹם, וְנָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים מִכִּימָה וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁבְעָה־עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן הָיָה, יוֹם שֶׁמַּזַּל כִּימָה עוֹלֶה בַּיּוֹם, וּמַעְיָנוֹת מִתְגַּבְּרִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׁיהֶן, שִׁנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׁה בְּרֵאשִׁית, וְהֶעֱלָה מַזַּל כִּימָה בַּיּוֹם וְנָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים, וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם.
שאל רבBookmarkShareCopy

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

זמין למנויי פרימיום בלבד