מלכים א ז:יד מדרש: פרקי דרבי אליעזר, מדרש תנחומא, תנחומא בובר ושמות רבה

וְשָׁם הוּא מָדוֹר לַמַּזִּיקִין וְלַזְּוָעוֹת, לָרוּחוֹת וְלַשֵּׁדִים וְלַבְּרָקִים וְלָרְעָמִים. וּמִשָּׁם רָעָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, יד): ״מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה״. בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם (משנה אבות, פרק ה, משנה א), וְאֵלּוּ הֵן: (בראשית א, ג): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר״, (בראשית א, ו): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ״, (בראשית א, ט): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם״, (בראשית א, יא): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ״, (בראשית א, יד): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת״, (בראשית א, כ): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם״, (בראשית א, כד): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ״, (בראשית א, כו): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם״, (בראשית א, כט): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם״, (בראשית ב, יח): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״. וּבִשְׁלֹשָׁה כּוֹלְלוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: בְּחָכְמָה, בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, ג): ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת״. וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״א ז, יד): ״בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת״. וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לְהִבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כד, ג): ״בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ״.

וְכֵן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁלָשְׁתָּן נִבְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת (מלכים א ז, יד). וְכֵן לֶעָתִיד יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁלָשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים (משלי כד ג, ד). הֱוֵי, וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים. כָּל הַחָכְמָה הַזֹּאת מִנַּיִן, מֵרוּחַ אֱלֹהִים. וַאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁבָא מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם שֶׁכָּתוּב בּוֹ וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט), וְאַף עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז שֶׁבָּא מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁכָתוּב בּוֹ, וַתְהִי עָלָיו רוּחַ ה', וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל (שופטים ג, י). וְכָל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, בִּזְכוּת שֶׁבֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת הַשֵּׁבֶט, וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה (דברים לג, ז), כְּשֶׁיִּהְיו נִכְנָסִין לְצָרָה תְּהֵא מָסוּר לָהֶם.

ד"א ראו קרא ה' [וגו' בחכמה בתבונה ובדעת] ראו חכמה [ותבונה ודעת] שנתתי בלבו, בשלשה דברים הללו נבראו שמים וארץ, שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, [בדעתו תהומות נבקעו] (משלי ג יט כ), ובג' דברם הללו נעשה המשכן, שנאמר ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת (שמות לא ג). ובג' דברים הללו נעשה בית המקדש, שנאמר בן אשה אלמנה וגו' וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת (מ"א ז יד), ואף לעוה"ב יבנה בהמ"ק בג' דברים הללו, [שנאמר בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ודעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים (משלי כד ג ד)], הוי ואמלא אותו וגו'.