מלכים א ז:לג מדרש: שמות רבה

דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (שם עב, ז): יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח, עד שלא הוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים, ברמז הודיע להם, שאין המלכות בא להם עד שלשים דור, שנאמר: החדש הזה לכם ראש חדשים, החדש שלשים יום, ומלכות שלכם שלשים דור. הלבנה בראשון של ניסן מתחלת להאיר, וכל שהיא הולכת מאירה עד חמישה עשר ימים, ודסקוס שלה מתמלא, ומחמישה עשר עד שלשים אור שלה חסר, בשלשים אינה נראית. כך ישראל, חמישה עשר דור מן אברהם ועד שלמה. אברהם התחיל להאיר, שנאמר (ישעיה מא, ב): מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו. בא יצחק אף הוא האיר, שנאמר (תהלים צז, א): אור זרוע לצדיק. בא יעקב והוסיף אור, שנאמר (ישעיה י, יז): והיה אור ישראל לאש. ואחר כך, יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד. כיון שבא שלמה, נתמלא דיסקוס של לבנה, שנאמר (דה"א כט, כג): וישב שלמה על כסא ה' למלך. וכי יוכל אדם לישב בכסאו של הקדוש ברוך הוא, מי שנאמר בו (דניאל ז, ט): כרסיה שביבין די נור?! אלא מה הקדוש ברוך הוא שולט מסוף העולם ועד סופו, ושולט בכל המלכים, שנאמר (תהלים קלח, ד): יודוך ה' כל מלכי ארץ. כן של שלמה, מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (דה"ב ט, כג-כד): וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה וגו'. והמה מביאים איש מנחתו, לכך נאמר: וישב שלמה על כסא ה' למלך. הקדוש ברוך הוא לבושו הוד והדר, ונתן לשלמה הוד מלכות, שנאמר (דה"א שם, כה): ויתן עליו הוד מלכות. בכסאו של הקדוש ברוך הוא, כתיב (יחזקאל א, י): ודמות פניהם פני אדם ופני אריה. ובשלמה כתיב (מ"א ז, כט): ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר. וכתוב אחד אומר ( שם שם, לג): כמעשה אופן המרכבה. בכסאו של הקדוש ברוך הוא אין דבר רע נוגע, שנאמר (תהלים ה, ה): לא יגורך רע. ובשלמה כתיב (מ"א ה, יח): אין שטן ואין פגע רע. הקדוש ברוך הוא עשה ששה רקיעים, ובשביעי יושב. ובכסאו של שלמה כתיב ( שם י, יט): שש מעלות לכסא ויושב במעלה השביעית, הרי נתמלא דיסקוס של לבנה, ומשם התחילו המלכים פוחתין והולכין. (דה"א ג, י): ובן שלמה רחבעם, ובן רחבעם אביה, ובנו אסא, יהושפט, יהורם, אחזיהו, יואש, אמציהו, עוזיה, יותם, אחז, יחזקיה, מנשה, אמון, יאשיהו, יהויקים. כיון שבא צדקיהו, דכתיב (ירמיה נב, יא): ואת עיני צדקיהו עור, חסר אורה של לבנה. וכל אותן השנים, אף על פי שהיו ישראל חוטאין, היו האבות מתפללין עליהן, ועושין שלום בין ישראל למקום, שנאמר (תהלים עב, ג): ישאו הרים שלום לעם, ואין הרים אלא אבות, שנאמר (מיכה ו, ב): שמעו הרים את ריב ה'. ועד מתי היו האבות מתפללין עליהן? עד שאבד צדקיהו את עיניו וחרב בית המקדש, שנאמר (תהלים שם, ז): ורב שלום עד בלי ירח, עד שלשים דור שהיה לישראל מן המלכות, מן אותה שעה ועד עתה. מי עושה שלום לישראל? ה', שנאמר (במדבר ו, כו): ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:

דבר אחר: ויקחו לי תרומה רבי ברכיה פתח: (ד"ה א כט): לך ה' הגדולה והגבורה וגו', כי כל בשמים ובארץ. אתה מוצא, כל מה שברא הקב"ה למעלן ברא למטן. למעלן זבול וערפל, שנאמר (ישעיה סג): וראה מזבול קדשך. ערפל, ומשה נגש אל הערפל. וכתיב (איוב כב): הבעד ערפל ישפוט. למטן (מלכים א ח): אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל. וכתיב: בנה בניתי בית זבול לך. למעלן (ישעיה ו): שרפים עומדים ממעל לו. למטן: עצי שטים עומדים. למעלן כרובים, שנאמר (שם לז): יושב הכרובים. למטן, ויהיו הכרובים. למעלן (יחזקאל א): והאופנים ינשאו לעומתם. למטן, ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה. וכן (שם): והנה אופן אחד בארץ. למעלן (תהלים יא): ה' בהיכל קדשו. למטן, היכל ה'. למעלן (שם סח): מלכי צבאות ידודון ידודון. למטן (שמות יב): יצאו כל צבאות ה'. למעלן (בראשית א): יהי רקיע בתוך המים. למטן (שם כו): והבדילה הפרוכת לכם. למעלן, כסא ה'. למטן (ירמיה יז): כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. למעלן (איוב כה): היש מספר לגדודיו. למטן (שמואל ב ד): ושני אנשים שרי גדודים. למעלן (בראשית טו): וספור הכוכבים. למטן (דברים א): והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. למעלן (יחזקאל ט): והנה האיש לבוש הבדים. למטן, כתונת בד קודש ילבש. למעלן (תהלים לד): חונה מלאך ה' ולמטן (ישעיה ו): כי מלאך ה' צבאות הוא למעלן (שם): במלקחים לקח מעל המזבח ולמטן, מזבח אדמה תעשה לי. למעלן (שם מ): וימתחם כאהל לשבת. למטן (במדבר כד): מה טובו אוהליך יעקב. למעלן (תהלים קד): נוטה שמים כיריעה. ולמטן, עשר יריעות. למעלן (דניאל ב): ונהורא עמיה שרא למטן, שמן זית זך כתית למאור. ולא עוד אלא שחביבין כל מה שלמטן משל למעלן. תדע לך, שהניח מה שלמעלן וירד בשלמטן, שנאמר: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. הוי (ד"ה א כט): כי כל בשמים ובארץ. ואומר (חגי ב): לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות: