מלכים א ח:יא מדרש: שיר השירים רבה, במדבר רבה, ספרא ופסיקתא רבתי

עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, אֵלּוּ הָעַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז, יא): וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף. רְפִידָתוֹ זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו, כט): וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו, לא): וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר זוֹ זְכוּת תּוֹרָה וּזְכוּת צַדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִין בָּה. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר זוֹ הַשְּׁכִינָה, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ח, יא): וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל י, ד): וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד ה', כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי לְמָה הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד דּוֹמֶה, לִמְעָרָה שֶׁהָיְתָה סְמוּכָה לַיָּם, גָּעַשׁ הַיָּם וְהֵצִיף אֶת הַמְּעָרָה, הַמְּעָרָה נִתְמַלְּאָה וְהַיָּם לֹא נֶחְסַר כְּלוּם. כָּךְ אֹהֶל מוֹעֵד נִתְמַלֵּא מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וְהָעוֹלָם לֹא חָסַר מִן הַשְּׁכִינָה, אֵימָתַי שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם, בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה וגו'.

וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו' (במדבר ז, פט), כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וגו', אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: וּבְבֹא משֶׁה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: וְלֹא יָכֹל משֶׁה. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: וְלֹא יָכֹל משֶׁה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: וּבְבֹא משֶׁה וגו', הִכְרִיעַ (שמות מ, לה): כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, אֱמֹר מֵעַתָּה כָּל זְמָן שֶׁהָיָה הֶעָנָן שָׁם לֹא הָיָה נִכְנַס משֶׁה לְשָׁם, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן הָיָה נִכְנַס וּמְדַבֵּר עִמּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א ח, יא): וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה', מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לג, כב): וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי, מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צה, יא): אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, כְּשֶׁיָּשׁוּב אַפִּי יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי. אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וגו'. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֵיזֶה צַד נִתְקַיְמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה שְׁנֵי כְּתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יַד זֶה, יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָן, עַד שֶׁיָּבוֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה נִכְנָס משֶׁה וְעוֹמֵד בָּאֹהֶל וְקוֹל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּמִין סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים. לְדַבֵּר אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וּכְנֶגְדָן נֶאֶמְרוּ שְׁלשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא לְאַהֲרֹן נֶאֱמַר אֶלָּא לְמשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְאֵלּוּ הֵן: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וגו' מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ, (שמות ל, ו לו): אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, (שמות כט, מב): לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם, (ויקרא ז, לח): בְּיוֹם צַוֹּתוֹ, (שמות לד, לד): אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה, (שמות כה, כב): אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות ו, כח): וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי. (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. הֲרֵי שְׁלשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין, מִעֵט אַהֲרֹן לְכֻלָּם. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה דִּבּוּר לְמשֶׁה, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבְהַר סִינַי, וּבְאֹהֶל מוֹעֵד. בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מַהוּ אוֹמֵר: וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּהַר סִינַי מַהוּ אוֹמֵר: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת הַר סִינָי. בְֹּאהֶל מוֹעֵד, מַהוּ אוֹמֵר: וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד.

[ח] כתוב אחד אומר "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו". וכתוב אחד אומ' "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד…". הכריע "כי שכן עליו הענן". אמור מעתה – כל זמן שהיה הענן שם, לא היה משה נכנס לשם. נסתלק הענן – היה נכנס ומדבר עמו. רבי יוסי הגלילי אומר: הרי הוא אומר "ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יי' את בית יי". מלמד שנתנה רשות למלאכים לחבל. וכך הפסוק אומר "ושכותי כפי עליך עד עברי…" – מלמד שנתנה רשות למלאכים לחבל. וכך הפסוק אומ' "אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי". כשישוב אפי – יבואון אל מנוחתי.