מלכים א ח:מב מדרש: שיר השירים רבה ופרקי דרבי אליעזר

דָּבָר אַחֵר, כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, זֶה לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין לָנוּ לְשׁוֹן זְהוֹרִית וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, אָמַר לָהֶם: כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, רְחִישַׁת פִּיךְ חֲבִיבָה עָלַי כְּחוּט הַשָּׁנִי שֶׁל זְהוֹרִית. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר עֲלָה (הושע יד, ג): וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, מַה נְּשַׁלֵּם תַּחַת פָּרִים וְתַחַת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שְׂפָתֵינוּ. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, מִדְבָּרֵךְ יָאֵי, מִדַּבְּרוֹתַיִךְ יָאֲיָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִדְבָּר חַיָּבִין עַל מְחִצָּתוֹ עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא חָרֵב כְּשֵׁם שֶׁמְחֻיָּבִין עַל מְחִצָּתוֹ כְּשֶׁהוּא בָּנוּי. אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה לִי צַדִּיקִים, וּבְבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִי רְשָׁעִים, בְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה לִי צַדִּיקִים, דָּנִיֵּאל וַחֲבוּרָתוֹ, מָרְדְּכַי וַחֲבוּרָתוֹ, עֶזְרָא וַחֲבוּרָתוֹ. בְּבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִי רְשָׁעִים, כְּגוֹן אָחָז וַחֲבוּרָתוֹ, מְנַשֶּׁה וַחֲבוּרָתוֹ, אָמוֹן וְסִיַּיעְתּוֹ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן עַל הֲדָא דְּרַבִּי לֵוִי אָמַר (ישעיה נד, א): כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה, הֱוֵי צַדִּיקִים הֶעֱמִידָה לִי בְּחֻרְבָּנָהּ יוֹתֵר מִצַּדִּיקִים שֶׁהֶעֱמִידָה לִי בְּבִנְיָנָהּ. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי אַחָא, חַד אֲמַר הָרֵיקָן שֶׁבְּשָׁלשׁ שׁוּרוֹת רָצוּף תּוֹרָה כָּרִמּוֹן הַזֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ עַל הַיּוֹשְׁבִין בַּסַּנְהֶדְרִין עַצְמָהּ. וְחַד אָמַר הָרֵיקָן שֶׁבַּסַּנְהֶדְרִין רָצוּף תּוֹרָה כָּרִמּוֹן הַזֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, עַל הַיּוֹשְׁבִין תַּחַת הַזַּיִת וְתַחַת הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה. כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלָמָּה מְדַמֵּהוּ בְּצַוָּאר, שֶׁכָּל יָמִים שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי וְקַיָּם, הָיָה צַוָּארָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל פָּשׁוּט בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּבְיָכוֹל נִכְפַּף צַוָּארָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כו, יט): וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דָּבָר אַחֵר, מַה צַּוָּאר זֶה נָתוּן בְּגָבְהוֹ שֶׁל אָדָם, כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָתוּן בְּגָבְהוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּמַה צַּוָּאר זֶה רֹב תַּכְשִׁיטִין תְּלוּיִין בּוֹ, כָּךְ כְּהֻנָּה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְוִיָּה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמַה צַּוָּאר זֶה אִם נֻטַּל אֵין לָאָדָם חַיִּים, כָּךְ מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין חַיִּים לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, טֶטְרָגוֹנִין. חִיָּא בְּרַבִּי בּוֹן אָמַר יֹפִי הָיָה וְנַעֲשָׂה תֵּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא שֶׁעֲשִׂיתִיו תֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ יְפֵיפוּת לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, תַּלְפִּיוֹת, תֵּל שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בּוֹ כָּל פִּיּוֹת. מִכָּאן אָמְרוּ הָעוֹמְדִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ וּמִתְפַּלְּלִין הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, מח): וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם, הָעוֹמְדִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם וּמִתְפַּלְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו, לד): וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת, הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים בִּירוּשָׁלַיִם הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּנֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, מב): וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה, הָעוֹמְדִים בְּהַר הַבַּיִת הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִתְפַּלְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, לה): וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, נִמְצְאוּ הָעוֹמְדִים בַּצָּפוֹן פְּנֵיהֶם לַדָּרוֹם, וְהָעוֹמְדִים בַּדָּרוֹם פְּנֵיהֶם לַצָּפוֹן, וְהָעוֹמְדִים בַּמִּזְרָח פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב, וְהָעוֹמְדִים בַּמַּעֲרָב פְּנֵיהֶם לַמִּזְרָח, נִמְצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין אֶל מָקוֹם אֶחָד, וּמִנַיִן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין אֶל מָקוֹם אֶחָד, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר (מלכים א ו, יז): הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי, הוּא הַהֵיכָל שֶׁכָּל הַפָּנִים מְכֻוָּנוֹת אוֹתוֹ. עַד כַּדּוּן בְּבִנְיָנוֹ, בְּחֻרְבָּנוֹ מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי אָבִין בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, הוּא הַהֵיכָל, שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת מִתְפַּלְּלוֹת בּוֹ. בִּקְרִיאַת שְׁמַע הוּא אוֹמֵר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, בַּתְּפִלָּה הוּא אוֹמֵר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא אוֹמֵר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, הֱוֵי שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת מִתְפַּלְּלִין עָלָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָתִיד הוּא לִבְנוֹתוֹ וּלְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בּוֹ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (הושע ה, טו): אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִין הַלָּלוּ, אֶלָּא פָּנָיו לְמַעְלָה וְלִבּוֹ לְמַטָּה, דְּתַנְיָא יְכַוֵּן אָדָם לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, רַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל מַעְלָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל מַטָּה. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מְקַיֵּם אֲנִי דִּבְרֵי שְׁנֵיכֶם כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל מַעְלָה שֶׁמְכֻוָּן כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל מַטָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, יז): מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מְכֻוָּן נֶגֶד שִׁבְתְּךָ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה. הַר הַמּוֹרִיָה, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אֲמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא מָרָה לָעוֹלָם, וָחֳרִינָא אֲמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא מוֹרָא לָעוֹלָם. אָרוֹן, רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אֲמַר שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא אוֹרָה לָעוֹלָם, וְחַד אֲמַר שֶׁמִּשָּׁם יֵצֵא אֲרִירָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. דְּבִיר, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אֲמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא דֶּבֶר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְחַד אֲמַר שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא דִּבְּרוֹת לָעוֹלָם. אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף דּוֹר קִפַּלְתִּי וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ הַמָּגֵן שֶׁהָיָה תַּאֲוַת לְבָבָם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לִי נַעֲשֵׂיתָ מָגֵן וּלְבָנַי אֵין אַתָּה נַעֲשָׂה מָגֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְךָ הָיִיתִי מָגֵן אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, א): אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, אֲבָל לְבָנֶיךָ אֲנִי נַעֲשָׂה מָגִנִּים הַרְבֵּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו. כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, זוֹ כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת.

הִשְׁכִּים יַעֲקֹב בְּפַחַד גָּדוֹל וְאָמַר: ״בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמָּקוֹם הַזֶּה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה״. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם כְּאִלּוּ הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁשַּׁעַר הַשָּׁמַיִם שָׁם הוּא וּפֶתַח פָּתוּחַ לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״.