וְסָלַחְתָּ֤ לְעַמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לָ֔ךְ וּלְכָל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר פָּשְׁעוּ־בָ֑ךְ וּנְתַתָּ֧ם לְרַחֲמִ֛ים לִפְנֵ֥י שֹׁבֵיהֶ֖ם וְרִֽחֲמֽוּם׃
אגדת בראשית
[ג] ד"א ואל שדי לא היה צריך לומר אלא יתן לכם רחמים לפני המלך, או לפני השליט, כשם שכתוב ויוסף הוא השליט וגו' (בראשית מב ו), ולמה אומר לפני האיש אלא בא וראה אמו קראה שמו יוסף, שנאמר ותקרא את שמו יוסף (שם ל כד), פרעה קרא אותו צפנת פענח (שם מא מה), מצריים קראו אותו אברך (שם שם מג). והניח יעקב כל השמות הללו, ולא אמר לבניו אלא ואל שדי וגו' לפני האיש, ולמה בשעה ששלחו אביו אצל אחיו, כיון שהלך תעה ומצאו המלאך שנמסר מן הקב"ה לשמרו, שנאמר וימצאהו איש וגומר (שם לז טו), אמר לו מה אתה מבקש, אמר לו את אחי אנכי מבקש, כיון שהלך אצל אחיו, מיד השליכו אותו לבור, ואח"כ פשטו את כתנתו, ואח"כ מכרו אותו ארבע פעמים, שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו וגו' (עמוס ב ו). וכיון שירדו שבטים למצרים, כיון שראה אותם ריחם עליהם, שנאמר ויכר יוסף וגו' (בראשית מב ח). ויסוב מעליהם וגומר (שם שם כד), מיד ירד המלאך ונראה ליוסף בדמות איש, והיה אומר לו על אלו אתה מרחם, אין אתה יודע כמה צרות עשו בך, שהשליכו אותך לבור, ומכרו אותך ארבעה פעמים, התחיל מקטרג ואומר לפני יוסף, מיד ויתנכר אליהם וגו' (שם שם ז), אמר להם אין אתם יודעין שאני קוסם, שהיה נוטל את הגביע ומריח ועושה עצמו קוסם, אמר להם יודע אני שאתם מרגלין, אלא אם כנים אתם וגומר (שם שם יט), כיון שבאו אצל יעקב, ואמרו לו מה אתם סבור שהמלך שבמצרים אמר לנו כלום, אין רחמן הימנו, אלא איש אחד אין אנו יודעין מהיכן שילחו הקב"ה הוא עומד ומקטרג עלינו בפניו, שנאמר דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות (שם שם ל). כי האיש אמר וגומר (שם מג ה). אמר להן איש הוא שמקטרג אתכם תהיו נושאין חסד לפניו, שנאמר ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש (שם מג יד), ולא בפני זה בלבד, אלא בפני כל האומות, שנאמר ונתתם (אותם) לרחמים לפני שוביהם (מ"א ח נ).