מלכים א יא:כז מדרש: מדרש תנאים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) וספרי דברים

שלמה בנה את המלוא אעפ״כ כן סגר את פרץ עיר דוד אביו (מ״א יא כז):

תנו רבנן ירבעם שריבע עם. ד״א ירבעם שעשה מריבה בעם ד״א ירבעם שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. בן נבט בן שניבט ולא ראה. מיכה שנתמכמך בבנין ומה שמו שבע בן בכרי שמו. ת״ר שלשה ניבטו ולא ראו ואלו הן נבט ואחיתופל ואצטגניני פרעה. נבט שראה אש שיוצא מאמתו הוא סבר איהו מלך ולא היא ירבעם הוא דנפק מיניה. אחיתופל ראה צרעת שפרחה לו על אמתו הוא סבר איהו מליך ולא היא בת שבע בתו היא דנפק מינה שלמה. אצטגניני פרעה דאמר ר׳ חמא בר חנינא מאי דכתיב (במדבר כ יג) המה מי מריבה המה שראו אצטגניני פרעה וטעו ראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה אמרו (שמות א כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והם לא ידעו שעל עסקי מי מריבה הוא לוקה. ומנא לן דלא אתי לעלמא דאתי דכתיב (מ״א יג לד) ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם להכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה להכחיד בעולם הזה ולהשמיד לעולם הבא. אמר ר׳ יוחנן מפני מה זכה ירבעם למלכות מפני שהוכיח את שלמה ומפני מה נענש מפני שהוכיחו ברבים שנאמר (שם יא כז) וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנא את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו א״ל דוד אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה ומאי זה אשר הרים יד במלך אמר רב נחמן שחלץ תפליו בפניו:

דבר אחר יחי ראובן במעשה יוסף ואל ימות במעשה בלהה. רבי חנניה בן גמליאל אומר לעולם אין מחליפין לא זכות בחובה ולא חובה בזכות חוץ משל ראובן ומשל דוד שנאמר (ש"ב טז יג) ושמעי הולך בצלע אף על פי כן (שם) ההר לעומתו (מ"א יא כז) שלמה בנה את המילוא אף על פי כן סגר את פרץ עיר דוד אביו וחכמים אומרים לעולם אין מחליפים לא זכות בחובה ולא חובה בזכות אלא נותנים שכר על המצות ועונשים על העבירות ומה תלמוד לומר יחי ראובן ואל ימות שעשה ראובן תשובה, רבן שמעון בן גמליאל אומר מוצל היה ראובן מאותו החטא ולא נזקק לאותו מעשה איפשר מי שעתיד לעמוד בראש שבטים בהר עיבל ואומר (דברים כז כ) ארור שוכב עם אשת אביו נזקק לאותו מעשה ומה תלמוד לומר (בראשית מט ד) כי עלית משכבי אביך שתבע עלבון אמו.