מלכים א יז:ו מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, מדרש שמואל ובראשית רבה

חולין (דף ה) (מ״א כב י) ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגרן פתח שער שומרון מאי גורן אילימא גורן ממש אטו שער שומרון גורן הוה אלא כי גורן דתנן סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה. (שם יז ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב אמר רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב מביאין לו על פי הדבור מאי עורבים אמר רבינא עורבים ממש:

א "וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ, מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן". (מלכים א כ״ב:י׳) מַאי 'גֹּרֶן'? אִילֵימָא גֹּרֶן מַמָּשׁ, אַטּוּ שַׁעַר שׁוֹמְרוֹן גֹּרֶן הֲוָה? אֶלָּא כִּי גֹּרֶן, דִּתְנָן: סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. (מלכים א י״ז:ו׳) "וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר, וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעֶרֶב". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִבֵּי טַבְּחֵי דְּאַחְאָב מְבִיאִין לוֹ, עַל פִּי הַדִּבּוּר. מַאי עוֹרְבִים? אָמַר רַבִינָא: עוֹרְבִים מַמָּשׁ.

ראשו כתם פז וגו' (שה"ש ה' י"א). ראשו זו תורה, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו וגו' (משלי ח' כ"ב). כתם פז. אלו דברי תורה, שנאמר הנחמדים מזהב ומפז רב (תהלים י"ט י"א), דברים שנבראו מבראשית חרותים בכתם פז, דאמר רבי חוניא בשם רבי שמעון בן לקיש שני אלפים שנה קדמה תורה לברייתו של עולם, ומה טעמיה ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום (משלי ח' ל'), ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור (תהלים צ' ד'). קוצותיו. זה הסרגול. שחורות כעורב. אלו אותיות, רבי אליעזר ורבי יהושע במי הם מתקיימות, במי שהוא משחיר ומעריב בהן, פרנסה מנין, מי (הכין) [יכין] לעורב צידו (איוב ל"ח מ"א), אמר רבי שמואל בר אימי דברי תורה צריכין השחרה [והערבה], אמר רבי שמואל בר אימי תדע לך שהוא כן, שהרי אליהו זכור לטוב על ידי שהשחיר והעריב בהן, לא כבר זמנו לו עורבים לחם ובשר, דכתיב והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב (מלכים א' י"ז ו'), אמר רבי [שמואל בר] אימי דברי תורה צריכין השחרה [והערבה], פרנסה מנין, מי יכין לעורב צידו, אם אין אדם נעשה אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב, אינו זכאי לדברי תורה. רב אסי הוה ליה עסקא וחמא חד עורב עבד קן עבד ביעין עבד אפרוחים נסיב יתהון ויהב יתהון בחדא קדר שע באפיהון תלתא יומין, [בתר תלתא יומין] פתח באפיהון למידע מה אינון עבדין, אשכח יתהון דעבדין צואה ועבדת צואתהון יתושין, והוון פרחין ואינון אכלין, וקרא עליהון הדין פסוקא מי יכין לעורב צידו וגו'. אמר רבי יוחנן אין גרונה של תורה אלא בלילה, דכתיב קומי רני בלילה (איכה ב' י"ט). רבי שמעון בן לקיש אמר ביום ובלילה, דכתיב והגית בו יומם ולילה (יהושע א' ח'). רבי שמעון בן לקיש הוה פשיט קרייא, וכד הוה מטי להדין פסוקא ותקם בעוד לילה (משלי ל"א ט"ו), הוה אמר יפה למדני רבי יוחנן חזר ואמר אתון חמיין אולפני נהיר באפי למה דהוא [דלילה] ודיממא.