כַּ֤ד הַקֶּ֙מַח֙ לֹ֣א כָלָ֔תָה וְצַפַּ֥חַת הַשֶּׁ֖מֶן לֹ֣א חָסֵ֑ר כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּיַ֥ד אֵלִיָּֽהוּ׃ (פ)
מדרש תנחומא
דָּבָר אַחֵר, בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, זוֹ בִּרְכַּת אֵלִיָּהוּ בְּבֵית הַצָּרְפִית, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר (מלכים א יז, טז). כַּמָּה כַּדִּין הָיוּ שָׁם מַסְפִּיקִין. וְכַמָּה טְחוּנִין קֶמַח הָיוּ, וְכַד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה. הֱוֵי, בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ. שֶׁמִּתּוֹךְ בֵּיתָהּ הָיְתָה בִּרְכָתָהּ.
ספרי דברים
(שם) בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה יכול שוגג תלמוד לומר (מ"א טז לד) כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון אמור מעתה מזיד היה סליק פיסקא