מלכים א יח:לז מדרש: מדרש אגדה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ושמות רבה

יש תפלה שנענית למאה שנה, מנין מאברהם, שנאמר ואברהם בן מאת שנה (בראשית כא ה). ויש תפלה שנענית לתשעים שנה, מנין משרה, שנא' ואם שרה הבת תשעים וגו' (שם י זיז). ויש תפלה שהיא נענית לשמונים שנה, שנא' ומשה בן שמונים שנה (שמות ז ז): ויש תפלה שהיא נענית לשבעים שנה, שנא' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה (ירמי' כט י): ויש תפלה שהיא נענית לששים שנה, שנא' ויצחק בן ששים שנה (בראשית כה כו). ויש תפלה שהיא נענית לחמשים שנה, משמואל ע"ה שאמרה חנה וישב שם עד עולם (ש"א א כב), ואין עולמו של לויים אלא עד חמשים שנה שנא' ומבן חמשים שנה (במדבר ח כה), ויש תפלה עד ארבעים שנה, שנאמר ויהיה יצחק בן ארבעים שנה וגו' (בראשית כח כ). ויש תפלה עד שלשים שנה, שנאמר ויוסף בן שלשים שנה (שם מא מו): ויש תפלה עד עשרים שנה, שנאמר זה (לי) עשרים שנה (שם לא לח). ויש תפלה עד עשר שנים מהגר, שנא' מקץ עשר שנים (שם טז ג). ויש תפלה עד שנה משונמית שנאמר כעת חיה את חובקת בן (מ"ב ד טז): ויש תפלה שהיא נהנית עד ארבעים יום, שנאמר ואתנפל לפני ה' (גבראשונה) [כראשונה] את ארבעים יום (דברים ט יח) ויש תפלה שהיא נענית עד עשר ימים מנבל, שנאמר ויהי כעשרת הימים ויגוף ה' את נבל (ש"א כה לח). ויש תפלה שהיא עד שבעה ימים, [שנאמר] ותסגר מרים [מחוץ למחנה] שבעת ימים (במדבר יב טו). ויש תפלה עד שלשה ימים, שנאמר ויתפלל יונה וגו' (יונה ב ב). ויש תפלה עד שעה, שנאמר ענני ה' ענני (מ"א יח לז). ויש תפלה שלא תצא מפי אומרה עד שנענית, שנאמר ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי (שמות יד טו) אבל תפלתו של יוסף היתה לשתי שנים, שנאמר ויהי מקץ שנתים ימים:

(שמות ג יד) אהיה אשר אהיה א״ל הקב״ה למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד גליות. אמר לפניו רבש״ע דיה לצרה בשעתה. אמר לו הקב״ה לך אמור להם (שם ג יד) אהיה שלחני אליכם. (מ״א יח לז) ענני ה׳ ענני אמר רבי אבהו למה אמר אליהו ענני ב׳ פעמים. מלמד שאמר אליהו לפני הקב״ה רבונו של עולם ענני שתרד אש מן השמים ותאכל כל אשר על המזבח. וענני שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם שנאמר (שם) ואתה הסיבות את לבם אחורנית:

פִּסְקָא. עָמְדוּ בִּתְפִלָּה, מוֹרִידִין זָקֵן לִפְנֵי הַתֵּבָה וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן: עָמְדוּ בִּתְפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם זָקֵן וְחָכָם, אֵין מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה אֶלָּא אָדָם הָרָגִיל. אֵיזֶהוּ רָגִיל? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְטֻפָּל וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ לוֹ יְגִיעָה בַּשָּׂדֶה, וּבֵיתוֹ רֵיקָם, וּפִרְקוֹ נָאֶה, וּשְׁפַל בֶּרֶךְ, וּמְרֻצֶּה לָעָם, וְיֵשׁ לוֹ נְעִימָה, וְקוֹלוֹ עָרֵב, וּבָקִי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְלִשְׁנוֹת בַּמִּדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת, וּבָקִי בְכָל הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן. וִיהָבוּ בֵּיהּ רַבָּנָן עֵינַיְהוּ בְּרַבִּי יִצְחָק בַּר אַמִי. הַיְנוּ, 'מְטֻפָּל וְאֵין לוֹ', הַיְנוּ, 'בֵּיתוֹ רֵיקָם'? אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶהוּ שֶׁבֵּיתוֹ רֵיקָם מִן הָעֲבֵרָה. (זקן) וּפִרְקוֹ נָאֶה, אָמַר אַבַּיֵי: זֶה שֶׁלֹּא יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע בְּיַלְדוּתוֹ. (ירמיהו י״ב:ח׳) "הָיְתָה לִי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר, נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ". מַאי "נָתְנָה עָלַי בְקוֹלָהּ"? אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב, וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רַבִּי חָמָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר הַיּוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. [וּבְחוֹתָמָהּ הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה וְכוּ', וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹמֵר לָהֶם: הָרִיעוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הָרִיעוּ. וְכֵן בְּכָל בְּרָכָה, בְּאַחַת אוֹמֵר: 'תִּקְעוּ', וּבְאַחַת אוֹמֵר: 'הָרִיעוּ'. עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם וְכוּ'. תָּנָא: יֵשׁ מַחֲלִיפִין צְעָקָה לְאֵלִיָּהוּ וּתְפִלָּה לִשְׁמוּאֵל. בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי שְׁמוּאֵל, כְּתִיב בֵּיהּ: 'תְּפִלָּה', וּכְתִיב בֵּיהּ 'צְעָקָה', אֶלָּא גַּבֵּי אֵלִיָּהוּ, 'תְּפִלָּה' כְּתִיב, 'צְעָקָה' לָא כְּתִיב? (מלכים א י״ח:ל״ז) "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי", לְשׁוֹן צְעָקָה הִיא]. עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד כוּ'. מִכְּדִי יוֹנָה, בָּתַר דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הֲוָה, מַאי טַעְמָא מַקְדִּים לֵיהּ בְּרֵישָׁא? מִשּׁוּם דְּבָעִי לְמִחְתַּם: "מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ". רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר, אֲנִי כֹּהֵן, אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ].