מלכים א יח:מו מדרש: קוהלת רבה, מדרש תנחומא, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, אֵלּוּ יִשְׁמְעֵאלִים. וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים, זֶה יוֹסֵף. אָמַר רַבִּי לֵוִי עַבְדָּא זָבִין, וּבַר אַמְתָא מְזַבֵּין, וּבַר חוֹרִין מִזְדַּבֵּן לְתַרְוֵיהוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה סָלֵיק לְרוֹמִי, פָּגַע בֵּיהּ חַד סָרִיס מִן מַלְכוּתָא, אֲמַר לֵיהּ אַתְּ הוּא רַבֵּיהוֹן דִּיהוּדָאֵי, אֲמַר לֵיהּ אִין, אֲמַר לֵיהּ שְׁמִיעַ מִינָאי תְּלַת מִילִּין, דְּעַל סוּס מֶלֶךְ, דְּעַל חֲמַר בֶּן חוֹרִין, מִנְעָלִים בְּרַגְלָיו בַּר נָשׁ, דְּלָא דֵין וְלָא דֵין, חֲפִיר טַב מִינֵיהּ. אֲמַר תְּלַת מִילִּין אֲמַרְתְּ, תְּלַת מִילֵּי שְׁמַע לִי חִילּוּפֵיהֶן, הַדְרַת פָּנִים זָקָן, שִׂמְחַת לֵבָב אִשָּׁה, נַחֲלַת ה' בָּנִים, אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ דְּחָסַר שְׁלָשְׁתָּן, וְלֹא עוֹד שֶׁקְּדָמוֹ הַכָּתוּב, רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, כֵּיוָן דִּשְׁמַע הַהוּא סָרִיס כֵּן, טָרַף רֵישֵׁיהּ אַגּוּדָא וּמִית. דָּבָר אַחֵר, רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, זֶה אַחְאָב. וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ, זֶה אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, מו): וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב וגו'.

וְלָמָּה בָּא הוּא וַעֲבָדָיו? לוֹמַר לְךָ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי (שמות י, כח), אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ. וְלֹא נֵצֵא מִכָּאן עַד שֶׁיֵּרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְגוֹ'. מִכָּאן שֶׁחָלַק מֹשֶׁה כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אַתָּה וְכָל עֲבָדֶיךָ. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה. וְיוֹסֵף חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה (בראשית מא, טז). יַעֲקֹב חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב (בראשית מח, ב). אֵלִיָּהוּ חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וְגוֹ' (מלכים א יט, א). חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חָלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן דָּנִיֵּאל.

אמר רבי ינאי לעולם תהא אימת מלכות עליך דכתיב (שם יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי ואילו לדידיה לא קאמר ליה רבי יוחנן אמר מהכא (מ״א יח מו) ויד ה׳ היתה אל אליהו וישנם מתניו וירץ לפני אחאב: